שידור חי של כאן תרבות מרחבת הסינמטק בדוק אביב, ובו נדב הלפרין משוחח עם יוצרי הסרט הדוקומנטרי "פולחן" על תיעוד הריטואלים של החברה הישראלית מאז השביעי באוקטובר.
הפרק הוא שידור חי של תוכנית כאן תרבות מפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים דוק אביב ה-28 בתל אביב, בהנחיית נדב הלפרין. עיקרו ראיון עם שני קולנוענים, אס אריקין ואריאל ברנשטיין, על יצירת הביכורים שלהם — הסרט "פולחן", המתעד אירועים ציבוריים בחברה הישראלית אחרי אוקטובר 2023 (פורים בירושלים, אתר מסיבת הנובה, הלוויות, הפגנות בקפלן, כנסים על יישוב עזה ועוד). השניים מסבירים שבחרו גישה תיעודית מרוחקת, ללא נרטיב מסביר, כדי לייצר תחושת "טראנס" וכאוס כפי שחוו אותה. לקראת הסוף מתחיל ראיון נוסף עם אריק נלר על סרטו "המוטל". מתאים למאזינים המתעניינים בקולנוע דוקומנטרי ישראלי ובעיבוד התרבותי של תקופת המלחמה.
תובנות מרכזיות
- היוצרים מתארים את "פולחן" כסרט על דת במובן הרחב — הריטואלים והטקסים שבני אדם עורכים לעצמם כדי לסדר מציאות קשה, גם בקרב ציבורים שאינם מגדירים עצמם דתיים.
- הבחירה האמנותית להציג אירועים מנוגדים (הלוויה, הפגנה, כנס ימני) על אותה "צלחת" ללא מסגור או הכוונה, נועדה לשקף את חוויית הכאוס והזיכרון הכאוטי של התקופה.
- אביו של אחד היוצרים הוא צלם חדשות של AP העומד על גבול עזה, ומהארכיון שלו הגיעו צילומי ההפצצות שחוזרים כאלמנט המבני הקבוע בסרט — המלחמה כנתון שאינו יוצא מהמשוואה.
- היוצרים תופסים את עצם פעולת הצילום כ"פולחן האישי" שלהם, ובכך הם עצמם נכנסים אל תוך אותו ריטואל שהם מתעדים.
- השניים רואים בסרט "קפסולת זיכרון" לעתיד — לא תיעוד דידקטי אלא ניסיון להעביר תחושה אמיתית של התקופה באמצעות שפה קולנועית ניסיונית.
אחרי שראיתם את כל הפולחנים הישראליים שמתקיימים מאז השביעי באוקטובר — יש משהו שלמדתם על הסיפור הישראלי מתוך השיטוט הזה?