
פרק 28: שיווק בטיקטוק וטכניקות שחייב לדעת על איך להתפוצץ בפלטפורמה - איתי וינטר
ישראלי שעבר ל-LA מספר איך גילה את עוצמת הטיקטוק כבר ב-2018, הביא 100 אלף התקנות בשמונה שעות, ובנה ממנו את הסטארט-אפ פושטוק לשיווק מוזיקאים.
שחר שמואלי, מנחה הפודקאסט שעבר זה עתה ללוס אנג'לס, מארח את איטאי וינטר — יזם ישראלי שהיגר לארה"ב לפני כעשור ועבד שנים כסוכן בוקינג של אמנים בתחום ההיפ-הופ והקאנטרי. וינטר מספר על הדרך שלו: מבוקינג, דרך עבודה במחלקת ה-Growth של סטארט-אפ הגיימינג Joyride, שם הכיר את טיקטוק מבפנים כבר ב-2018 דרך עובדים שהיו כוכבי הפלטפורמה המוקדמים. הוא מתאר קמפיין פורץ דרך ב-2019 שהביא 100 אלף התקנות בשמונה שעות, ואיך מההצלחה הזו הבין שזה עתיד השיווק והחליט להחזיר את הידע לעולם המוזיקה שאהב. הפרק מתאים ליוצרי מוזיקה, די-ג'יים ומשווקים שרוצים להבין איך טיקטוק עובד בפועל ואיך לבנות עליו קמפיינים. וינטר גם מתחיל לספר על הסטארט-אפ שלו, פושטוק — פלטפורמה ומרקט-פלייס לשיווק מוזיקאים דרך טיקטוק.
תובנות מרכזיות
- מספר העוקבים בטיקטוק פחות משמעותי ממה שנדמה — מיליון עוקבים נחשבים שם לכמות לא גדולה, והערך האמיתי הוא בריץ' ובחשיפה ולא בגודל הקהל הקבוע.
- קמפיין מוקדם בטיקטוק (2019), עוד לפני שפלטפורמת הפרסום הייתה בשלה, הביא 100 אלף התקנות בשמונה שעות — בעיקר כי כמעט אף אחד לא היה שם עדיין והדיבור היה בשפה של הקהל הצעיר.
- הסוד היה לתקשר עם דור ה-Z בשפה ובערכים שלהם — דור שנולד עם אינטרנט, פועל ביוזמה ומעדיף לעבוד 'חכם' ולא רק קשה.
- הערך האמיתי של טיקטוק מתגלה כשמסתכלים מעבר לטרנדים ולריקודים — אל התוכן הלימודי (educational content) שהפלטפורמה דחפה כבר בתחילת 2020.
- ה-Creator Marketplace ופלטפורמת הפרסום של טיקטוק היו בינוניים-מינוס, וזיהוי ה'חור' הזה הוא מה שהוליד הזדמנות עסקית לבנות פתרון טוב יותר למוזיקאים.
מה אפשר לעשות עם 150 דולר? — וינטר מסביר שבמקום לרדוף אחרי תקציבי ברנדים גדולים, מה שעניין אותו היה למתוח תקציב קטן ככל האפשר ולהחיל את קסם הפלטפורמה על עולם המוזיקה שאהב.