תוכנית הביטחון של גלי צה"ל בגרסה מורחבת: מהאוהל של חיזבאללה בהר דב, דרך עסקת הענק האמריקאית-סעודית, ועד עמדת ישראל הנייטרלית מול אוקראינה ורוסיה.
פרק פתיחה של 'רצועת הביטחון' בגרסה מורחבת בת שעה, בהנחיית תלי ליפקין שחק. הכתב הצבאי דורון קדוש מנתח את כינוס הקבינט המצומצם אצל נתניהו בעניין ההתגרויות של חיזבאללה בצפון, ובמיוחד האוהל שהוצב כ-30 מטר בתוך שטח ישראל בהר דב, וכן את הפגיעה ההולכת ומחריפה בכשירות צה"ל בעקבות סרבנות המילואים על רקע המחאה. ד"ר יואל גוז'נסקי (INSS) מפרק את 'החבילה האמריקאית' של ביידן לנרמול יחסי ישראל-סעודיה ולמזרח תיכון חדש, ומסביר את האינטרסים האמריקאיים, הסיכון ליתרון הצבאי האיכותי של ישראל ומחיר השלום. ראש נתיב (INSS) דן בעמדה הנייטרלית של ישראל במלחמת רוסיה-אוקראינה ובסיוע ההגנתי שישראל שוקלת לאוקראינה. מתאים למתעניינים בביטחון, גיאופוליטיקה ויחסי ישראל-ארה"ב-המפרץ.
תובנות מרכזיות
- ההודעה החריגה מלשכת נתניהו שלפיה הוא 'קיבל את ההמלצות של צה"ל ומערכת הביטחון' היא לפי הניתוח מהלך פוליטי מחושב — היא מכינה מראש את הקרקע מכל כיוון: גם אם יוחלט לפנות את האוהל וגם אם יוחלט שלא.
- סרבנות המילואים, במיוחד במערכים הקריטיים של חיל האוויר ואגף המודיעין, פוגעת בכשירות צה"ל בכל יום שעובר; צה"ל עדיין מצהיר רשמית שהוא כשיר למלחמה, אך ייתכן שתוך שבועות האמירה תשתנה.
- לפי גוז'נסקי, התנאי האמריקאי המרכזי בעסקה עם סעודיה אינו הנורמליזציה עם ישראל אלא בלימת החדירה הסינית למזרח התיכון ולמפרץ.
- מכירת הנשק ההיסטורית לסעודיה — בכמות ובאיכות — מערערת את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל; סעודיה צפויה לקבל יותר ממה שהובטח לאמירויות, 'כי היא ערב הסעודית'.
- ישראל מקיימת זה שנה וחצי עמדה נייטרלית במלחמת רוסיה-אוקראינה — אינה מספקת נשק שובר-שוויון לאף צד — בין היתר מתוך זהירות מול רוסיה, שלצדה חברים כמו איראן.
האם סעודיה יכולה להחזיק בחבל משני קצותיו — להתקרב לאיראן ביד אחת ולחתום על חבילה אמריקאית-ישראלית ביד שנייה — או שעצם הכניסה לעסקה מחייבת אותה לבחור צד?