פרק ביטחוני חד שמפרק את ההסלמה ביהודה ושומרון, מחבר בין אלימות מתנחלים לפיגועים, ומזהיר שהחלשת הצבא ובג"ץ מסכנת את הלגיטימציה שלנו בארץ ובעולם.
מהדורת 'רצועת הביטחון' בהגשת טלי ליפקין-שחק פותחת בעדכון מהשעות האחרונות עם הכתב הצבאי דורון קדוש: חיסול חוליית מחבלים בפאתי ג'אנין שיצאה לבצע פיגוע נגד אזרחים, תלונה לבנונית ליוניפיל על חומת גבול שישראל הציבה בהר דוב, והצטרפות בכירי ביטחון לשעבר (נדב ארגמן, יובל דיסקין ואחרים) לעתירה נגד ביטול עילת הסבירות. בחלק המרכזי מתארח האלוף במילואים תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שמנתח את ההידרדרות הביטחונית בשטחים ואת התקרית הקטלנית בכפר בורקה. הפרק מיועד למי שמבקש ניתוח עומק של המתרחש ביהודה ושומרון מעבר לכותרות, ומציע מבט מפוכח על הקשר בין מדיניות, אלימות והשלכותיה האסטרטגיות.
תובנות מרכזיות
- החוליה בג'אנין חוסלה בפאתי העיר ולא בתוכה או במחנה הפליטים, מתוך מדיניות צה"ל להימנע מכניסה כדי לאפשר לרשות הפלסטינית לחזק את משילותה, אך כשיש מידע על פיגוע מיידי פועלים בלי התחשבות בכך.
- התלונה הלבנונית על חומת הר דוב נועדה לדברי קדוש לייצר 'הקבלה' לאוהל שחיזבאללה עצמו הציב חודשים קודם מעבר לקו הכחול, וישראל טוענת שהחומה נבנתה בתיאום ובנוכחות יוניפיל.
- היימן מסביר שהמציאות הנפיצה נוצרת מצירוף שני גורמים: 'הצד האדום' (חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, משבר מנהיגות וקרב ירושה צפוי) ו'הצד הכחול' (שינוי מדיניות, ליבוי אלימות והחלשת הפיקוד הצבאי) שמעצימים זה את זה.
- 20 גדודים מוצבים ביהודה ושומרון, מה שמכרסם כ-20% מתוכנית האימונים של צה"ל ושמירת הכשירות.
- לפי היימן, התקרית בבורקה נושאת סימני התגרות מתוכננת (שעת לילה סמוך לכניסת שבת, יותר 'רואים' מ'עיזים', חיכוך עם פאתי הכפר), והאלימות הזו מחלישה את הצבא ואת הבסיס המוסרי והחוקי לנוכחותו בארץ ובזירה הבינלאומית.
האם יש קשר בין היחסים המורכבים במשולש צבא-מתנחלים-פלסטינים, כפי שבא לידי ביטוי בתקרית בבורקה, לבין הפיגועים המוצאים אל הפועל כמו רצח סייר סלע במונטיפיורי?