פרק אקטואליה ביטחוני שמפענח את ההקלות שאישר הקבינט לפלסטינים, את עונשי המוות שמטיל חמאס כאמצעי הרתעה, ואת השאלה הגדולה: האם הקבינט באמת מחליט או שהוא רק חותמת גומי.
פרק של תוכנית האקטואליה הביטחונית 'רצועת הביטחון' בגלי צה"ל, הפותח בסקירה של פרשן ענייני הערבים ג'קי חוגי על החלטות הקבינט מאתמול: הקפאת חובות הרשות הפלסטינית (כולל חוב חשמל של כשני מיליארד שקלים), הרחבת שעות הפעילות בגשר אלנבי, וקידום אזור התעשייה במרחב תרקומיה/חברון כמסדרון מסחרי לנמל אשדוד. חוגי גם מנתח את החלטת בית משפט צבאי בעזה לגזור מוות על שבעה תושבים בעוון שיתוף פעולה עם ישראל, ומסביר שזהו אמצעי הרתעה תקשורתי שלא יוצא לפועל בפועל. בחלקו השני מתארח שר המשפטים לשעבר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני דן מרידור, המנתח לעומק כיצד אמורה להיראות עבודת קבינט תקינה ותוקף את ההפיכה שלו ל'חותמת גומי'. הפרק מתאים למי שמתעניין בביטחון, מדיניות ויחסי ישראל-פלסטין.
תובנות מרכזיות
- ההקלות לפלסטינים נשענות על מתח פנימי בממשלה: שר האוצר סמוטריץ' תומך בהחלשת הרשות, אך חבר בממשלה שחותרת לייצב אותה ממניע ביטחוני, וגורמי הביטחון מזהירים שקריסת הרשות תפיל שותף לשמירה על הביטחון.
- לפי חוגי, גזרי דין המוות שמטיל חמאס על שבעה משתפי פעולה הם בעיקר כותרת להרתעה ולא ייצאו לפועל, משום שהחוק הפלסטיני דורש חתימת הנשיא אבו מאזן שלא יחתום, וחמאס נצמד לחוק הרשות כדי להתחמק מהוצאה לפועל.
- השמות של הנידונים למוות בעזה אינם מתפרסמים, גם בשל מנהג ערבי שלא לבייש את המשפחה וגם משום שהאנונימיות עצמה היא חלק מאפקט ההרתעה.
- מרידור טוען שהכשל הגדול של הקבינט הוא ששרים אינם מעמיקים בחומר והופכים את הגוף לחותמת גומי, ושכדי להחליט נכון על חיי אדם וסיכונים יש להקדיש שעות בכל שבוע ללימוד יכולות, חלופות פעולה וסיכוני האויב.
- מרידור מתאר את פורום ה'מטבחון' המצומצם (שש עד תשע שרים) שראש ממשלה רשאי לכנס כדי להבין לאן נושבת הרוח, אך מדגיש שזה גוף התייעצות בלבד ואינו יכול להחליף את החלטת הגוף המוסמך.
האם הקבינט הוא למעשה חותמת גומי, או שבאמת יש שם דיון שיכול לכפות על ראש הממשלה החלטה שהוא לא רוצה?