לא סוף העולם- שהמאניה פוגשת את הדיפרסיה

רוני גבריאל שדה, איש סטוריטלינג ולשעבר דובר ומפקד בצבא, מספר בכנות נדירה איך הוא מתמודד עם מאניה דיפרסיה — ומגלה איך מצא בה דווקא משמעות ותרומה.

בפרק זה של 'תכלס', האורח רוני גבריאל שדה משתף בסיפורו האישי כמתמודד נפש עם מאניה דיפרסיה (טיפוס 2), ומסביר מהי ההפרעה — תנודות קיצוניות בין דיכאון עמוק למצבי 'היי' נמרצים, על סוגיה השונים. הוא מתאר את הקריסה שלו כקצין בצבא, את ההחלטה לבקש שחרור, ואת השנתיים הקשות שאחריהן, עד לאבחון בגיל 30 שנתן לו 'מסגרת לתמונה'. לאורך השיחה עולים נושאים של תרופות, יחס החברה והחברים, סטיגמה לפני ה-7 באוקטובר, וכן עצות מעשיות להורים של מתמודדי נפש. הפרק מתאים למתמודדים, לבני משפחה ולכל מי שמתעניין בבריאות הנפש מתוך חוויה אישית כנה.

תובנות מרכזיות

• מאניה דיפרסיה היא הפרעה של מצבי רוח קיצוניים — אפיזודות של שבועיים עד כמה חודשים של דיכאון או של 'היי' נמרץ — ויש לה סוגים שונים (ציקלוטמיה קלה, טיפוס 2 שבו הדיכאון דומיננטי, וטיפוס 1 עם מאניה חזקה יותר).
• האבחון, גם כשהוא כואב ומתייג, נתן לרוני 'מסגרת לתמונה' — הסבר לחוסר הרצף בחיים (בעבודה, בכסף, בזוגיות) שנבע משיפוט משתנה במצבים לא מטופלים.
• דיכאון עמיד עלול לא להגיב לתרופות הראשונות; רוני החליף חמישה סוגי כדורים עם תופעות לוואי מתחלפות עד שמצא מה שעוזר.
• להורים של מתמודדי נפש: אל תוותרו על שגרת החיים והחוסן שלכם — ילד שרואה הורה חזק מקבל מזה כוח; הציבו גבולות, קבלו עזרה, ואל תהיו רק מטפלים.
• מתמודד נפש הוא 'אדם עם הבחנה', לא 'הבחנה' — רוני מגדיר עצמו 'בזמן הפנוי מתמודד נפש', ורואה במתמודדים תרומה ממשית שמגַוונת ומשפרת את החברה.