שעת מלחמה
רשת עושים היסטוריה76 פרקים
על התוכנית
שיחות עם לוחמים שחוזרים אל שדה הקרב, אל אותם זכרונות קשים ומשמעותיים שמלווים אותם מאז, ושהשפיעו על חייהם. מגיש: שלמה רז
מה זה שעת מלחמה?
שעת מלחמה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט החוקר את דמותה של הישראליות בצל המלחמה דרך סיפורים אישיים של גבורה, אובדן ותקווה. בארכיון 76 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-51 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 76 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-51 דקות |
| הפרק האחרון | 15 ביולי 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
סמ"ר עידו הרוש קרא את "עוז 77" של קהלני - ובחר בגדוד 77
יניב, אביו של סמ"ר עידו הרוש ז"ל שנפל בגיל 21 בקרב הבלימה במוצב יפתח, מספר על נער ממצפה רמון שאהב את מלחמת יום הכיפורים, קרא שוב ושוב את ספרו של אביגדור קהלני, ויתר על קורס טיס והתנדב דווקא לחטיבה 7 ולגדוד 77. קהלני, שהכיר אותו אישית ונסע איתו לכנס 50 שנה בעמק הבכא, מספר על הזעזוע מנפילתו.
פרק אחר מארח תושבי נחל עוז שמתארים את הקיבוץ כ"95% גן עדן" - ושואלים אם הבחירה לחיות שם היא הדחקה או תפיסת עולם. מפקדי גדוד מילואים מספרים איך היחידה הפכה מבית שני לבית ראשון.
החוט: החיבור בין יום הכיפורים ל-7 באוקטובר, וגבורה שמתחילה בערכים שלפני הפקודה.
פודקאסט החוקר את דמותה של הישראליות בצל המלחמה דרך סיפורים אישיים של גבורה, אובדן ותקווה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק אישיות, רציניות ומכובדות, המתמקדות בעדויות של משפחות שכולות, לוחמים ומפקדים. הקצב מאפשר צלילה לנבכי הנפש והזיכרון הקולקטיבי, תוך שמירה על טון אמפתי ורגיש.
תובנות הזהב מהארכיון
- החיבור הבין-דורי בין מלחמת יום הכיפורים ל-7 באוקטובר הוא ציר מרכזי בהבנת השבר והחוסן הנוכחי.
- הגבורה הישראלית מתגלה לעיתים קרובות כיוזמה פרטית של לוחמים הפועלים מתוך ערכים, עוד בטרם קבלת פקודות רשמיות.
- דיבור פתוח על טראומה וחוויות לחימה מהווה כלי משמעותי לבניית עוגן משפחתי וחוסן נפשי לאומי.
- המטען הערכי והחינוך בבית מהווים את הבסיס המכריע ליכולתם של צעירים לפעול בנחישות במצבי קיצון.
הפודקאסט מיועד למאזינים המבקשים להעמיק בסיפורי גבורה ישראליים, להבין את המציאות המורכבת של העורף והחזית, ולחפש משמעות וכוחות נפשיים בתוך משבר לאומי.
השאלות הבולטות בארכיון
הרי הדור שלנו חווה את ההפתעה הנוראית של 1973 - איך אנחנו נקלענו לזה פעם נוספת?
השאלה המרתקת ביותר היא האם הבחירה לחיות במקום כה מורכב היא מודחקת, ותשובתם המציגה תפיסת עולם המשלבת אהבת הקהילה עם הכלה של המציאות הביטחונית עד לאירועי ה-7 באוקטובר.
איך גדוד אלון הוא בעצם בבואה של החברה הישראלית?
השאלה העוסקת בתחושותיו של המרואיין ברגע קבלת הטלפון מאשתו, כשעליו להחליט האם להמשיך לתפקד כאבא מודאג או לעלות מיד צפונה כמפקד אוגדה.
מה הביא אותם להחלטה המהירה והנחושה לצאת להילחם בדרום ב-7 באוקטובר, מבלי לחכות לפקודה, על אף המחיר האישי והמשפחתי הכבד?
מה עובר עליך כשאתה רואה את זה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
אבא שכול ואלוף אגדי נפגשים באולפן כדי לספר על נער שגדל על סיפורי גדוד 77, התנדב לשריון בעקבות קהלני, ונפל בקרבות הבלימה ב-7 באוקטובר.
הפרק מארח את יניב, אביו של סמ"ר עידו הרוש ז"ל, מפקד טנק וחפ"ק מגדוד 77 שנפל בגיל 21 בקרב הבלימה במוצב יפתח ב-7 באוקטובר, יחד עם גיבור ישראל אביגדור קהלני. השיחה עוקבת אחר הדרך שעשה עידו: בית מסורתי, ערכי וציוני במצפה רמון, אהבה להיסטוריה צבאית ובמיוחד למלחמת יום הכיפורים, קריאה חוזרת בספרו של קהלני 'עוז 77', ויתור על קורס טיס והתנדבות לשריון בחטיבה 7 ובגדוד 77 דווקא. מתואר גם הגישור על פערים - נער מסורתי שבחר במכינה חילונית של מוקי בצר ושמר על ערכיו, וכן בוקר ה-7 באוקטובר מנקודת מבטו של יניב כאיש חיל האוויר. קהלני, שהכיר את עידו אישית ושנסע איתו לכנס 50 שנה ליום הכיפורים בעמק הבכא, מספר על הזעזוע משמועת נפילתו. הפרק מתאים למי שמתעניין בסיפורי גבורה, מורשת קרב והמשכיות בין מלחמת יום הכיפורים ל-7 באוקטובר.
- עידו הרוש בחר בשריון ובגדוד 77 דווקא בהשראת אביגדור קהלני וספרו 'עוז 77', עד כדי ויתור על קורס טיס וחתימה על ויתור.
- האב יניב מצביע על קו ישיר בין שתי ההפתעות - יום הכיפורים 1973 ו-7 באוקטובר - וטוען ש'מלחמת יום הכיפורים קטנה על המלחמה הזאת'.
- עידו, נער מסורתי חובש כיפה במשפחה, בחר דווקא במכינה חילונית של מוקי בצר ('מנשרים קלו') ושמר שם על מסורתו - הקים מניין ביום כיפור והקפיד על קבלת שבת והבדלה, עד שכונה 'הדוס של המכינה'.
- קהלני מדגיש שאת המלחמה ניצחו 'הלוחמים הפשוטים שרצו לאש בגלל ערכים', ולא 'דור הטיקטוק' שהמדינה חששה ממנו.
- עמק הבכא, זירת הקרבות המכריעים של גדוד 77 בחזית הסורית, מתפקד בפרק כמקום מורשת חי - שם הכירו קהלני ועידו בכנס לציון 50 שנה ליום הכיפורים, ימים ספורים לפני 7 באוקטובר.
הרי הדור שלנו חווה את ההפתעה הנוראית של 1973 - איך אנחנו נקלענו לזה פעם נוספת?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שלמה רז, מבית רשת עושים היסטוריה, יושב עם תושבי העוטף ועם מפקדי מילואים - עדויות אנושיות על חיים תחת אש ועל המחיר של אחרי.
- מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת שלמה רז
- אמיר ואבישי מנחל עוז מתארים את הקיבוץ כ-'95% גן עדן' של קהילה וטבע - מול מציאות של כוננות מתמדת ששינתה פנים ב-7 באוקטובר
- מפקד גדוד 8717 וסגנו על איך גדוד מילואים הוא 'בבואה של החברה הישראלית', וכיצד הגדוד הפך מבית שני לבית ראשון
- סיפורם של ארבעת חללי הגדוד - אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בעזה - מקפל את כל המורכבות הישראלית
"95 אחוז גן עדן" - ככה אמיר ואבישי מתארים את החיים בקיבוץ נחל עוז: קהילה, טבע, שורשים. את חמשת האחוזים הנותרים הם חיו תחת כוננות מתמדת, עד שהבוקר של ה-7 באוקטובר מחק את החלוקה הזו. בשיחה איתם, ב"שעת מלחמה", הם מספרים גם על תחושת הנטישה של אותו בוקר, וגם על הנחמה שבאה אחר כך מהתגייסות הציבור.
שלמה רז, מבית רשת עושים היסטוריה, לא מחפש דרמה - הוא מחפש את הקול האנושי שמאחורי האירוע. הפודקאסט נותן במה לסיפורים אישיים שלעיתים קשה לדבר עליהם, ומקשיב.
בפרק אחר מתארחים מפקד גדוד 8717, יוחאי חזי, וסגנו עדי רויטמן. השאלה שמובילה אותם - "איך הגדוד הוא בבואה של החברה הישראלית" - מקבלת תשובה כואבת דרך סיפורם של ארבעת חללי הגדוד: אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בקרבות בעזה, יחד באותה רשימה.
מה שעולה מהשיחות האלה הוא איך גדוד מילואים הפך, בשנה אחת, מבית שני לבית ראשון - ואיך הקושי המשפחתי הוא לא רק ההיעדרות הפיזית, אלא העומס שנשאר על הילדים בעורף.
זו לא היסטוריה רחוקה. זו עדות בזמן אמת על חוסן, אובדן ומחיר אישי - מסופרת במילים של מי שהיה שם.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרח באנדרטה - יניב הרוש ואביגדור קהלני על עידו הרוש ז"ל [שעת מלחמה]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIלאולפן ״שעת מלחמה״, בהקלטה מ-12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש, אביו של עידו ז״ל, מפקד חפ״ק מג״ד 77 שנפל בגבורה בקרב ב-7 באוקטובר. לצידו הגיע אביגדור קהלני, המפקד המיתולוגי של גדוד 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל קשר את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו - ובאותו לילה יצא לדרך המבצע נגד איראן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
יניב הרוש ואביגדור קהלני על עידו הרוש ז״ל - שני דורות של גבורה בגד' 77.
- שני דורות של מפקדי גדוד 77 - קהלני בעמק הבכא והרוש ב-7 באוקטובר - שהגורל הישראלי קשר יחד.
- ההקלטה התקיימה ממש בלילה שבו יצא לדרך המבצע נגד איראן.
פרקים אחרונים
פרח באנדרטה - יניב הרוש ואביגדור קהלני על עידו הרוש ז"ל [שעת מלחמה]
15 ביולי 202546 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
לאולפן ״שעת מלחמה״, בהקלטה מ-12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש, אביו של עידו ז״ל, מפקד חפ״ק מג״ד 77 שנפל בגבורה בקרב ב-7 באוקטובר. לצידו הגיע אביגדור קהלני, המפקד המיתולוגי של גדוד 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל קשר את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו - ובאותו לילה יצא לדרך המבצע נגד איראן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שני דורות של מפקדי גדוד 77 - קהלני בעמק הבכא והרוש ב-7 באוקטובר - שהגורל הישראלי קשר יחד.
- ההקלטה התקיימה ממש בלילה שבו יצא לדרך המבצע נגד איראן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
לאולפן ״שעת מלחמה״, בהקלטה מ-12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש, אביו של עידו ז״ל, מפקד חפ״ק מג״ד 77 שנפל בגבורה בקרב ב-7 באוקטובר. לצידו הגיע אביגדור קהלני, המפקד המיתולוגי של גדוד 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל קשר את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו - ובאותו לילה יצא לדרך המבצע נגד איראן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שני דורות של מפקדי גדוד 77 - קהלני בעמק הבכא והרוש ב-7 באוקטובר - שהגורל הישראלי קשר יחד. · ההקלטה התקיימה ממש בלילה שבו יצא לדרך המבצע נגד איראן.
הפקרה סדרתית - נחל עוז (דר' אבישי אדרי ואמיר תיבון) [שעת מלחמה]
29 ביוני 202552 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את אמיר ואבישי, תושבי קיבוץ נחל עוז, המשתפים את סיפור חייהם בצל הסכסוך ואת הבחירה האידיאולוגית להקים בית בפריפריה הביטחונית. הם מתארים את החיים בקיבוץ כ"95% גן עדן" של קהילה וטבע, אל מול המציאות הקשה של איומי הטילים שחייבו אותם לחיות בכוננות מתמדת. השיחה מתמקדת בשינוי הדרמטי שהתרחש ב-7 באוקטובר, המעבר הכפוי למשמר העמק, ותחושותיהם לגבי המדינה והערבות ההדדית ביום שאחרי. זהו פרק חשוב להבנת החוסן, האובדן והתקווה של תושבי העוטף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבחירה לחיות בנחל עוז לא הייתה רק ביטחונית אלא ערכית, מתוך רצון להיות חלק ממשימה לאומית וקהילה משמעותית.
- החיים בנחל עוז אופיינו בדיכוטומיה חריפה בין חיי קהילה פורחים ומטופחים לבין מציאות של הישרדות יומיומית תחת איומי ירי.
- תחושת הנטישה בבוקר ה-7 באוקטובר הוחלפה בנחמה מהתגייסות הציבור הישראלי, שהפך למסגרת תומכת עבור המפונים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את אמיר ואבישי, תושבי קיבוץ נחל עוז, המשתפים את סיפור חייהם בצל הסכסוך ואת הבחירה האידיאולוגית להקים בית בפריפריה הביטחונית. הם מתארים את החיים בקיבוץ כ"95% גן עדן" של קהילה וטבע, אל מול המציאות הקשה של איומי הטילים שחייבו אותם לחיות בכוננות מתמדת. השיחה מתמקדת בשינוי הדרמטי שהתרחש ב-7 באוקטובר, המעבר הכפוי למשמר העמק, ותחושותיהם לגבי המדינה והערבות ההדדית ביום שאחרי. זהו פרק חשוב להבנת החוסן, האובדן והתקווה של תושבי העוטף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הבחירה לחיות בנחל עוז לא הייתה רק ביטחונית אלא ערכית, מתוך רצון להיות חלק ממשימה לאומית וקהילה משמעותית. · החיים בנחל עוז אופיינו בדיכוטומיה חריפה בין חיי קהילה פורחים ומטופחים לבין מציאות של הישרדות יומיומית תחת איומי ירי. · תחושת הנטישה בבוקר ה-7 באוקטובר הוחלפה בנחמה מהתגייסות הציבור הישראלי, שהפך למסגרת תומכת עבור המפונים.
כולם בשביל כולם- הסיפור של גד' מילואים אלון [שעת מלחמה]
18 במאי 202555 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארחים מפקד גדוד 8717, יוחאי חזי, וסגנו עדי רויטמן, כדי לחשוף את סיפורו של גדוד מילואים שמהווה בבואה לחברה הישראלית. הם דנים בהתמודדות עם אובדן חיילים, בשמירה על לכידות היחידה לאורך חודשים ארוכים של לחימה, ובאיזון המאתגר בין השירות הצבאי לחיים האישיים והמשפחתיים. הפרק מיועד למי שרוצה להבין לעומק את נטל המילואים, את עוצמת החיבור בין הלוחמים ואת ההשפעה של המלחמה על העורף האזרחי. זוהי עדות אנושית חזקה על חוסן, שותפות גורל והמחיר האישי של ההגנה על המדינה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גדוד המילואים הפך בשנה האחרונה מהבית השני לבית הראשון עבור הלוחמים בשל עוצמת החיבורים והמפגשים האינטנסיביים.
- סיפורם של ארבעת חללי הגדוד, המשלב אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בקרבות בעזה, משקף את המציאות הישראלית המורכבת.
- הממשק בין הצבא לאזרחות הוא קבוע, כאשר מפקדי הגדוד פועלים באופן אקטיבי כדי לאפשר לחיילים לשמור על שגרת עבודה וקריירה ככל הניתן תוך כדי הלחימה.
- הקושי המשפחתי נובע לא רק מההיעדרות הפיזית הארוכה, אלא גם מהצורך של הילדים והמשפחות להתמודד עם השלכות המלחמה והעומס הנפשי שיוצרת ההיעדרות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארחים מפקד גדוד 8717, יוחאי חזי, וסגנו עדי רויטמן, כדי לחשוף את סיפורו של גדוד מילואים שמהווה בבואה לחברה הישראלית. הם דנים בהתמודדות עם אובדן חיילים, בשמירה על לכידות היחידה לאורך חודשים ארוכים של לחימה, ובאיזון המאתגר בין השירות הצבאי לחיים האישיים והמשפחתיים. הפרק מיועד למי שרוצה להבין לעומק את נטל המילואים, את עוצמת החיבור בין הלוחמים ואת ההשפעה של המלחמה על העורף האזרחי. זוהי עדות אנושית חזקה על חוסן, שותפות גורל והמחיר האישי של ההגנה על המדינה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גדוד המילואים הפך בשנה האחרונה מהבית השני לבית הראשון עבור הלוחמים בשל עוצמת החיבורים והמפגשים האינטנסיביים. · סיפורם של ארבעת חללי הגדוד, המשלב אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בקרבות בעזה, משקף את המציאות הישראלית המורכבת. · הממשק בין הצבא לאזרחות הוא קבוע, כאשר מפקדי הגדוד פועלים באופן אקטיבי כדי לאפשר לחיילים לשמור על שגרת עבודה וקריירה ככל הניתן תוך כדי הלחימה. · הקושי המשפחתי נובע לא רק מההיעדרות הפיזית הארוכה, אלא גם מהצורך של הילדים והמשפחות להתמודד עם השלכות המלחמה והעומס הנפשי שיוצרת ההיעדרות.
הכתובת הייתה על הקיר- תא"ל במיל. יובל בזק [שעת מלחמה]
8 בינואר 202549 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח תת-אלוף במילואים, שבאותו בוקר של שמחת תורה מצא את עצמו מפוצל בין החרדה לבנו המשרת בגולני בעוטף עזה לבין האחריות הפיקודית על אוגדה 91 בצפון. המרואיין מנתח את הכשלים בתפיסת הביטחון הישראלית, שהובילו לטענתו לקונספציה מוטעית ולהתעלמות מסימני התעצמות האויב. הוא משתף בתחושת הכעס והתסכול כמי שחקר שנים את הזירות הללו והזהיר מפני התרחישים המאיימים. הפרק מספק הצצה נדירה לדילמה של מפקד בכיר שמתמודד עם כישלון מערכתי בזמן אמת, תוך שהוא מתייחס גם לשיחות עם בנו על מהות הלחימה וערכי הקרב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיימת דואליות כואבת בין התפיסה המקצועית-היסטורית שמזהה דפוסים של כשלים לבין הכאב האנושי של אב המודאג לבנו.
- המרואיין מדגיש את החשיבות של התבוננות באויב דרך עיניו שלו ולא מתוך השלכת רצונותינו על מניעיו.
- הקונספציה של שקט ביטחוני יצרה אשליה שסימאה את המערכת מהתעצמות איומים ממשיים בשטח.
- התמודדות עם משבר קיומי מחייבת הבנה שהלחימה המודרנית אינה מתבססת רק על טכנולוגיה, אלא על נחישות ואומץ בקרבות פנים אל פנים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח תת-אלוף במילואים, שבאותו בוקר של שמחת תורה מצא את עצמו מפוצל בין החרדה לבנו המשרת בגולני בעוטף עזה לבין האחריות הפיקודית על אוגדה 91 בצפון. המרואיין מנתח את הכשלים בתפיסת הביטחון הישראלית, שהובילו לטענתו לקונספציה מוטעית ולהתעלמות מסימני התעצמות האויב. הוא משתף בתחושת הכעס והתסכול כמי שחקר שנים את הזירות הללו והזהיר מפני התרחישים המאיימים. הפרק מספק הצצה נדירה לדילמה של מפקד בכיר שמתמודד עם כישלון מערכתי בזמן אמת, תוך שהוא מתייחס גם לשיחות עם בנו על מהות הלחימה וערכי הקרב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיימת דואליות כואבת בין התפיסה המקצועית-היסטורית שמזהה דפוסים של כשלים לבין הכאב האנושי של אב המודאג לבנו. · המרואיין מדגיש את החשיבות של התבוננות באויב דרך עיניו שלו ולא מתוך השלכת רצונותינו על מניעיו. · הקונספציה של שקט ביטחוני יצרה אשליה שסימאה את המערכת מהתעצמות איומים ממשיים בשטח. · התמודדות עם משבר קיומי מחייבת הבנה שהלחימה המודרנית אינה מתבססת רק על טכנולוגיה, אלא על נחישות ואומץ בקרבות פנים אל פנים.
בחייהם ובנופלם - הרב שמואל סלוטקי, אבא של נועם וישי ז"ל [שעת מלחמה]
19 בנובמבר 202442 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מביא את עדותו המרגשת של אב ששכל את שני בניו בקרבות ב-7 באוקטובר. האב משתף בסיפור חייהם, בתכונותיהם כלוחמים בעלי הפרעת קשב וריכוז שהובילו אותם לעצמאות מחשבתית, ובהחלטתם המהירה לצאת ולהגן על המדינה ללא פקודה. ההאזנה מומלצת למי שמחפש חיבור לאתוס הישראלי של הקרבה, והבנה מעמיקה של גבורה אזרחית ומשפחתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרעת קשב וריכוז אצל האחים תרמה לעצמאותם, ליכולתם לפעול ללא המתנה לפקודות ולנחישותם במצבי קיצון.
- הבחירה לצאת לקרב ב-7 באוקטובר הייתה מונעת מאתוס משפחתי עמוק של מחויבות לעם ישראל ומעורבות בהיסטוריה שלו.
- התמיכה המשפחתית והערכים שספגו בבית היוו תשתית למחויבותם, גם כאשר השקפותיהם הדתיות היו שונות.
- הכאב של משפחת השכול מוכר למשפחה מחוויות אובדן קודמות לאורך תולדות המדינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מביא את עדותו המרגשת של אב ששכל את שני בניו בקרבות ב-7 באוקטובר. האב משתף בסיפור חייהם, בתכונותיהם כלוחמים בעלי הפרעת קשב וריכוז שהובילו אותם לעצמאות מחשבתית, ובהחלטתם המהירה לצאת ולהגן על המדינה ללא פקודה. ההאזנה מומלצת למי שמחפש חיבור לאתוס הישראלי של הקרבה, והבנה מעמיקה של גבורה אזרחית ומשפחתית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרעת קשב וריכוז אצל האחים תרמה לעצמאותם, ליכולתם לפעול ללא המתנה לפקודות ולנחישותם במצבי קיצון. · הבחירה לצאת לקרב ב-7 באוקטובר הייתה מונעת מאתוס משפחתי עמוק של מחויבות לעם ישראל ומעורבות בהיסטוריה שלו. · התמיכה המשפחתית והערכים שספגו בבית היוו תשתית למחויבותם, גם כאשר השקפותיהם הדתיות היו שונות. · הכאב של משפחת השכול מוכר למשפחה מחוויות אובדן קודמות לאורך תולדות המדינה.
מלחמה מדור לדור- צוקי ותום פיינגרש [שעת מלחמה]
29 בספטמבר 202456 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מביא עדות אישית של יצחק "צוקי" פיינגרש ובנו תום, שניהם משרתים במילואים, המתארים את הרגעים הראשונים של פרוץ המלחמה. השיחה חושפת את תחושת ה"דז'ה וו" הכואבת של האב, שחווה את מלחמת יום הכיפורים לפני חמישים שנה, אל מול הטראומה החדשה שחווה בנו. המרואיינים מתארים את הכאוס המבצעי, את המראות הקשים מהעוטף ואת חשיבות הדיבור על הטראומה ככלי לבניית חוסן נפשי. זהו פרק חשוב למי שמבקש להבין את השבר האישי והלאומי דרך עיניים של לוחמים מהדורות השונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטראומה של מלחמת יום הכיפורים מהדהדת בצורה חריפה בחוויותיהם של לוחמי ה-7 באוקטובר ויוצרת תחושת אירוניה גורלית.
- החוויות מהשטח ממחישות כיצד יחידות מילואים חוו קשיים לוגיסטיים ואבדות כבדות כבר בשעות הראשונות של המערכה.
- מורשת הדיבור הפתוח על חוויות לחימה מהווה עוגן משפחתי משמעותי לבניית חוסן נפשי לאחר אירועים קטסטרופליים.
- קיימת דינמיקה של הגנה הדדית בין הורים לילדיהם, שבה ההורים נמנעים מלשאול פרטים מפורטים כדי לא להעמיס פחד נוסף על הצד השני.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מביא עדות אישית של יצחק "צוקי" פיינגרש ובנו תום, שניהם משרתים במילואים, המתארים את הרגעים הראשונים של פרוץ המלחמה. השיחה חושפת את תחושת ה"דז'ה וו" הכואבת של האב, שחווה את מלחמת יום הכיפורים לפני חמישים שנה, אל מול הטראומה החדשה שחווה בנו. המרואיינים מתארים את הכאוס המבצעי, את המראות הקשים מהעוטף ואת חשיבות הדיבור על הטראומה ככלי לבניית חוסן נפשי. זהו פרק חשוב למי שמבקש להבין את השבר האישי והלאומי דרך עיניים של לוחמים מהדורות השונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטראומה של מלחמת יום הכיפורים מהדהדת בצורה חריפה בחוויותיהם של לוחמי ה-7 באוקטובר ויוצרת תחושת אירוניה גורלית. · החוויות מהשטח ממחישות כיצד יחידות מילואים חוו קשיים לוגיסטיים ואבדות כבדות כבר בשעות הראשונות של המערכה. · מורשת הדיבור הפתוח על חוויות לחימה מהווה עוגן משפחתי משמעותי לבניית חוסן נפשי לאחר אירועים קטסטרופליים. · קיימת דינמיקה של הגנה הדדית בין הורים לילדיהם, שבה ההורים נמנעים מלשאול פרטים מפורטים כדי לא להעמיס פחד נוסף על הצד השני.
הפקרה סדרתית – נחל עוז (דר' אבישי אדרי ואמיר תיבון) [שעת מלחמה]
29 ביוני 202552 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
אמיר תיבון ואבישי אדרי, שעברו לנחל עוז מטעמים ציוניים, נעקרו בעור שיניהם בקטסטרופה של 7 באוקטובר. אבישי נקרא למילואים ומאז שירת מעל 350 יום. שניהם כמהים לחזור הביתה מהמגורים הזמניים במשמר העמק - אבל יש לכך תנאי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התנאי לחזרה הביתה: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבטיח שהליקויים הבסיסיים שנחשפו ב-7 באוקטובר יאותרו ויתוקנו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אמיר תיבון ואבישי אדרי, שעברו לנחל עוז מטעמים ציוניים, נעקרו בעור שיניהם בקטסטרופה של 7 באוקטובר. אבישי נקרא למילואים ומאז שירת מעל 350 יום. שניהם כמהים לחזור הביתה מהמגורים הזמניים במשמר העמק - אבל יש לכך תנאי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התנאי לחזרה הביתה: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבטיח שהליקויים הבסיסיים שנחשפו ב-7 באוקטובר יאותרו ויתוקנו.
בחייהם ובנופלם – הרב שמואל סלוטקי, אבא של נועם וישי ז"ל [שעת מלחמה]
19 בנובמבר 202442 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בתוך השכול והכאב מאז 7 באוקטובר, תופס מקום מיוחד סיפורם של האחים נועם וישי סלוטקי, שעל דעת עצמם יצאו מבאר שבע לעוטף עזה - כל אחד משאיר משפחה מאחור - נלחמו בגבורה ונפלו זה על יד זה. המילים המדודות של אביהם הרב שמואל סלוטקי מעצימות עוד יותר את זכרם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שני אחים שיצאו על דעת עצמם להילחם בעוטף ונפלו זה על יד זה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בתוך השכול והכאב מאז 7 באוקטובר, תופס מקום מיוחד סיפורם של האחים נועם וישי סלוטקי, שעל דעת עצמם יצאו מבאר שבע לעוטף עזה - כל אחד משאיר משפחה מאחור - נלחמו בגבורה ונפלו זה על יד זה. המילים המדודות של אביהם הרב שמואל סלוטקי מעצימות עוד יותר את זכרם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שני אחים שיצאו על דעת עצמם להילחם בעוטף ונפלו זה על יד זה.
משפחה לוחמת- בני משפחת בהט [שעת מלחמה]
30 ביוני 202453 דק׳נטישה, מילוט, חילוץ- מיכאל דביר ביוה"כ [שעת מלחמה]
20 במאי 202450 דק׳להציל את מפלסים- אלון ויובל שוסטר [שעת מלחמה]
4 במרץ 202457 דק׳רופאה בחזית עזה- ד"ר רוני פוסטן קורן [שעת מלחמה]
7 בפברואר 202456 דק׳
פודקאסטים דומים
כינוס קודקודים - פיקוד מנהיגות במילואים
פק"ל-בונים קהילה במילואים
פודקאסט צה"ל
צבא ההגנה לישראל
נחל עוז - המוצב שהופקר Nahal Oz Base
כאן | Kan
מקפיצים תעסקים - פודקאסט על יזמות, התפתחות אישית והרגלים של אלופים
איתמר חיון
אלוף במיל' יצחק בריק
אלוף במיל' יצחק בריק
שיחת קיבוץ
רעות מישור | חן מענית