שעת מלחמהפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה · מנחה: שלמה רז
76 פרקים
על התוכנית
שיחות עם לוחמים שחוזרים אל שדה הקרב, אל אותם זכרונות קשים ומשמעותיים שמלווים אותם מאז, ושהשפיעו על חייהם. מגיש: שלמה רז
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה שעת מלחמה?
שעת מלחמה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט החוקר את דמותה של הישראליות בצל המלחמה דרך סיפורים אישיים של גבורה, אובדן ותקווה. בארכיון 76 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-47 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 76 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-47 דקות |
| הפרק האחרון | 31 באוקטובר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
סמ"ר עידו הרוש קרא את "עוז 77" של קהלני - ובחר בגדוד 77
יניב, אביו של סמ"ר עידו הרוש ז"ל שנפל בגיל 21 בקרב הבלימה במוצב יפתח, מספר על נער ממצפה רמון שאהב את מלחמת יום הכיפורים, קרא שוב ושוב את ספרו של אביגדור קהלני, ויתר על קורס טיס והתנדב דווקא לחטיבה 7 ולגדוד 77. קהלני, שהכיר אותו אישית ונסע איתו לכנס 50 שנה בעמק הבכא, מספר על הזעזוע מנפילתו.
פרק אחר מארח תושבי נחל עוז שמתארים את הקיבוץ כ"95% גן עדן" - ושואלים אם הבחירה לחיות שם היא הדחקה או תפיסת עולם. מפקדי גדוד מילואים מספרים איך היחידה הפכה מבית שני לבית ראשון.
החוט: החיבור בין יום הכיפורים ל-7 באוקטובר, וגבורה שמתחילה בערכים שלפני הפקודה.
פודקאסט החוקר את דמותה של הישראליות בצל המלחמה דרך סיפורים אישיים של גבורה, אובדן ותקווה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק אישיות, רציניות ומכובדות, המתמקדות בעדויות של משפחות שכולות, לוחמים ומפקדים. הקצב מאפשר צלילה לנבכי הנפש והזיכרון הקולקטיבי, תוך שמירה על טון אמפתי ורגיש.
תובנות הזהב מהארכיון
- החיבור הבין-דורי בין מלחמת יום הכיפורים ל-7 באוקטובר הוא ציר מרכזי בהבנת השבר והחוסן הנוכחי.
- הגבורה הישראלית מתגלה לעיתים קרובות כיוזמה פרטית של לוחמים הפועלים מתוך ערכים, עוד בטרם קבלת פקודות רשמיות.
- דיבור פתוח על טראומה וחוויות לחימה מהווה כלי משמעותי לבניית עוגן משפחתי וחוסן נפשי לאומי.
- המטען הערכי והחינוך בבית מהווים את הבסיס המכריע ליכולתם של צעירים לפעול בנחישות במצבי קיצון.
הפודקאסט מיועד למאזינים המבקשים להעמיק בסיפורי גבורה ישראליים, להבין את המציאות המורכבת של העורף והחזית, ולחפש משמעות וכוחות נפשיים בתוך משבר לאומי.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר לדעת שהלקחים נלמדו ושאירוע כזה לא יחזור, אם הכשלים אפילו לא נחקרו?
איך ניתן לשמר ולהעביר את ערכי הגבורה, הרעות והמסירות של עידו לדורות הבאים בתוך חברה ישראלית מורכבת ומפולגת?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שלמה רז, מבית רשת עושים היסטוריה, יושב עם תושבי העוטף ועם מפקדי מילואים - עדויות אנושיות על חיים תחת אש ועל המחיר של אחרי.
- מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת שלמה רז
- אמיר ואבישי מנחל עוז מתארים את הקיבוץ כ-'95% גן עדן' של קהילה וטבע - מול מציאות של כוננות מתמדת ששינתה פנים ב-7 באוקטובר
- מפקד גדוד 8717 וסגנו על איך גדוד מילואים הוא 'בבואה של החברה הישראלית', וכיצד הגדוד הפך מבית שני לבית ראשון
- סיפורם של ארבעת חללי הגדוד - אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בעזה - מקפל את כל המורכבות הישראלית
"95 אחוז גן עדן" - ככה אמיר ואבישי מתארים את החיים בקיבוץ נחל עוז: קהילה, טבע, שורשים. את חמשת האחוזים הנותרים הם חיו תחת כוננות מתמדת, עד שהבוקר של ה-7 באוקטובר מחק את החלוקה הזו. בשיחה איתם, ב"שעת מלחמה", הם מספרים גם על תחושת הנטישה של אותו בוקר, וגם על הנחמה שבאה אחר כך מהתגייסות הציבור.
שלמה רז, מבית רשת עושים היסטוריה, לא מחפש דרמה - הוא מחפש את הקול האנושי שמאחורי האירוע. הפודקאסט נותן במה לסיפורים אישיים שלעיתים קשה לדבר עליהם, ומקשיב.
בפרק אחר מתארחים מפקד גדוד 8717, יוחאי חזי, וסגנו עדי רויטמן. השאלה שמובילה אותם - "איך הגדוד הוא בבואה של החברה הישראלית" - מקבלת תשובה כואבת דרך סיפורם של ארבעת חללי הגדוד: אזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר וחיילים שנפלו בקרבות בעזה, יחד באותה רשימה.
מה שעולה מהשיחות האלה הוא איך גדוד מילואים הפך, בשנה אחת, מבית שני לבית ראשון - ואיך הקושי המשפחתי הוא לא רק ההיעדרות הפיזית, אלא העומס שנשאר על הילדים בעורף.
זו לא היסטוריה רחוקה. זו עדות בזמן אמת על חוסן, אובדן ומחיר אישי - מסופרת במילים של מי שהיה שם.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
קטל בשידור חי- רמי שני בעוטף עזה, 7 באוקטובר 2023. [שעת מלחמה]
פרקים אחרונים
קטל בשידור חי- רמי שני בעוטף עזה, 7 באוקטובר 2023. [שעת מלחמה]
31 באוקטובר 202343 דק׳חי את המלחמה -שמעון שבס, 50 שנה ליוה"כ [שעת מלחמה]
11 באוקטובר 202344 דק׳8 חודשים ארוכים בשבי הסורי- מנחם ברקאי [שעת מלחמה]
27 בספטמבר 202340 דק׳ואז מחליטים להיכנע- מנחם ברקאי במוצב החרמון [שעת מלחמה]
12 בספטמבר 202338 דק׳[שעת מלחמה] מחיר המלחמות - אלוף במיל. אורי שגיא
27 באוגוסט 202350 דק׳[שעת מלחמה] ברוך לבנון, טייסת 125 ביוה"כ: בגובה עמודי חשמל
8 באוגוסט 202347 דק׳הפקרה סדרתית - נחל עוז (דר' אבישי אדרי ואמיר תיבון) [שעת מלחמה]
29 ביוני 202552 דק׳אורחים:אמיר טיבוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אמיר טיבון, עיתונאי בהארץ ומחבר הספר "קו התלם", וד"ר אבישי אדרי, אימונולוג שצבר יותר מ-350 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר, הגיעו לנחל עוז ב-2015 כחלק מגל זוגות צעירים שבאו לקיבוץ אחרי מבצע צוק איתן. לפני הטבח תיארו את החיים שם כ-95 אחוז גן עדן ו-5 אחוז גיהינום, עם 7 שניות להגיע למחסה וכמעט בלי כיסוי של כיפת ברזל. ב-7 באוקטובר נרצחו בקיבוץ 15 איש ושבעה נחטפו, והמשפחות חיות מאז בשכונת קרוואנים במשמר העמק. השניים מתארים רצף של מה שהם מכנים הפקרה סדרתית, מאיסוף נשקי כיתות הכוננות לנשקייה מרכזית ועד הודעה שדלתות הממ"דים לא יוחלפו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בתחקיר הצבאי נאמר שאוגדת עזה לא וידאה שהנשקים נמצאים בבתי אנשי כיתת הכוננות, והתושבים התקוממו כי לדבריהם האוגדה עצמה אספה את הנשקים לנשקיות מרכזיות, ואיש לא מצא את הפקודה שהורתה על כך.
- במפגש עם האלוף מיקי אדלשטיין ממנהלת תקומה נאמר לתושבים שדלתות הממ"דים, שדרכן חדר ירי שהרג אנשים בקיבוץ, לא יוחלפו, והקיבוץ נאלץ למצוא תורם שיממן דלתות ממוגנות.
- לפי סקר של מועצת אוקטובר שהוזכר בשיחה, 73 אחוז מהציבור תומכים בוועדת חקירה ממלכתית, ו-64 אחוז בקרב מצביעי מפלגות הימין.
- חמישה ימים לפני הטבח ערכו שתי המשפחות פיקניק עם במבה בשדה הכותנה של נחל עוז, פחות מחצי קילומטר מסג'אייה, מתוך תחושה שזה המקום המוגן בעולם.
- אבישי אדרי מתאר שירות מילואים כמקום שבו מחלוקות מתנהלות בצורה בריאה, ובכל זאת מספר שהשירות הממושך פגע בקריירה המדעית שלו ובבריאותו הנפשית, ולא רק בפרנסה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היו השיקולים שהובילו את אמיר ואבישי לבחור לגור בנחל עוז דווקא אחרי מבצע צוק איתן?
אמיר ואבישי הגיעו לנחל עוז בשנת 2015, בעקבות מבצע צוק איתן, מתוך רצון לשלב את הקמת המשפחה שלהם עם עשייה למען משימה לאומית ותחושת ציונות עמוקה.
▾איך מתוארת חוויית החיים בנחל עוז לפני השבעה באוקטובר מבחינת האיזון בין החיים השגרתיים לאיומי הביטחון?
לפני השבעה באוקטובר, החיים בנחל עוז תוארו כ-95 אחוז גן עדן ו-5 אחוז גיהינום, עם קהילה קרובה, נופים יפים וטיולים, לצד אזעקות צבע אדום שמחייבות מחסה תוך 7 שניות, ללא כיסוי כיפת ברזל בחלקים מהקיבוץ.
▾כיצד משפחותיהם של אמיר ואבישי הגיבו להחלטתם לגור בנחל עוז, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים?
המשפחות הגיבו ברגשות מעורבים - מצד אחד מודאגים, מצד שני מכבדים ומעריכים את המעשה, כשהם מבינים שהקהילה בנחל עוז מציעה הרבה מעבר למצב הביטחוני הקשה.
▾כיצד מתמודדים אמיר ואבישי עם ההשפעות של המלחמה על ילדיהם, במיוחד בנוגע למושג המוות והאלימות?
אמיר ואבישי נותנים לילדים מידע מדויק ומותאם, מבלי לפרט יותר מדי, ומקבלים סיוע מקצועי מפסיכולוגים, עובדים סוציאליים וטיפולים שונים כמו אומנות ורכיבה טיפולית כדי להתמודד עם המציאות הקשה.
▾מה משמעות הפינוי מנחל עוז למשמר העמק ולמשמר הנגב עבור אמיר ואבישי, ואיך הם חוו את המעבר הזה?
בליל השביעי באוקטובר פונו אמיר ואבישי עם משפחותיהם למשמר הנגב תחת אש, ולאחר מכן למשמר העמק, שם מצאו מסגרת תומכת שהעניקה להם תחושת שייכות ותמיכה ציבורית, למרות שהמדינה לא הייתה נוכחת באירועים חודשים רבים.
כולם בשביל כולם- הסיפור של גד' מילואים אלון [שעת מלחמה]
18 במאי 202555 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
מאז 7 באוקטובר מאות אלפי אזרחים מתנתקים שוב ושוב מהבית והקריירה כדי לחזור להיות חיילים. המג״ד יוחאי חזי והסמג״ד עדי רויטמן מספרים את סיפורו של גדוד המילואים אלון (8717) שהעלה את קורותיו בספר ״חברות ברזל״, כשברקע מתחדדת המחלוקת על המלחמה וסוגיית גיוס החרדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- צבא המילואים הוא תופעה ישראלית ייחודית שמה שמזין אותה הוא בראש וראשונה הרעות והחברות.
פרח באנדרטה - יניב הרוש ואביגדור קהלני על עידו הרוש ז"ל [שעת מלחמה]
15 ביולי 202546 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עידו הרוש, מפקד טנק ובן 21, נפל בקרבות הבלימה במוצב יפתח במהלך אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא גדל בבית ערכי וציוני, התחנך במכינה יוקרתית והשפיע רבות על חבריו ויחידתו. הקרב במוצב יפתח כלל לחימה קשה מול יחידת עילית של הנוחבות, ועידו נלחם במשך 45 דקות תוך גילוי אומץ רב ומסירות. המשפחה והחברים מקיימים הנצחה משמעותית לזכרו, הכוללת אנדרטאות ופעילות חינוכית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עידו בחר לוותר על קורס טייס כדי להתנדב בגדוד 77 בשריון, בעקבות השראה מאביגדור קהלני.
- במהלך הקרב ב-7 באוקטובר עידו רץ אל תוך האש ללא ציוד מלא, כדי להציל חיילת ולהיאבק במחבלים במשך זמן ממושך.
- הקרב במוצב יפתח כלל ארבעה גלים של התקפה מצד יחידת נוחבות עילית, אך הגדוד עצר אותם במחיר כבד של נפגעים.
- המשפחה הקימה אנדרטה במצפה רמון שמשלבת אלמנטים טבעיים ומוזיקליים לזכרו של עידו, ומקדמת חינוך לערכים.
- הדיון סביב גיוס חרדים והמחויבות לשירות צבאי מודגש כערך מרכזי שחשוב לשמור עליו למען החברה והמדינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משפחתו של עידו הרוש השפיעה על בחירתו לשרת בגדוד 77 בשריון?
יניב הרוש מתאר משפחה ערכית וציונית עם עניין עמוק בהיסטוריה צבאית, שהשפיעה על עידו לשרת בגדוד 77 בשריון, במיוחד בעקבות ההשראה מאביגדור קהלני, גיבור מלחמת יום הכיפורים.
▾מה היה הקשר בין עידו הרוש לאביגדור קהלני וכיצד זה השפיע על עידו?
עידו הרוש רצה לשרת בגדוד 77 תחת פיקודו של אביגדור קהלני, אותו ראה כסמל לגבורה ולשינוי במלחמת יום הכיפורים, והעדיף שריון על פני קורס טייס בעקבות ההשראה הזו.
▾כיצד עידו הרוש גשר על הפער בין הרקע המשפחתי המסורתי לבין שירותו במכינה חילונית יוקרתית?
למרות שהמשפחה מסורתית ועידו חובש כיפה, הוא בחר במכינת מנשרים קלו, חילונית ויוקרתית, ושמר על מסורת כמו קבלת שבת והקמת מניין ביום כיפור, מה שהראה גישור אישי על הפערים.
▾מה היו הנסיבות והפעולות של עידו הרוש ביום נפילתו ב-7 באוקטובר 2023?
עידו היה במחנה יפתח, רץ מהמיגונית כשהוא לבוש במכנס קצר וכפכפים, תפס עמדה מול יחידת העילית של הנוחבות, ונלחם במשך 45 דקות תוך כדי הצלת חיילת, מה שמבטא גבורה וערכים עמוקים.
▾כיצד תיאר אביגדור קהלני את האירועים של 7 באוקטובר ומה הייתה תגובתו לנפילתו של עידו הרוש?
קהלני תיאר את האירועים כטלטלה עם טעויות רבות של המדינה, השווה את המלחמה לפצצת אטום, והביע רגשות מעורבים של התרגשות וכאב כששמע על נפילתו של עידו, אותו הכיר ופגש מספר פעמים.
הכתובת הייתה על הקיר- תא"ל במיל. יובל בזק [שעת מלחמה]
8 בינואר 202549 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
תא״ל במיל. יובל בזק חי שנים עם החשש המודחק שבנו גיא עלול לשלם בחייו במלחמה שככל שחקר נראתה לו בלתי נמנעת. יובל פרס את תובנותיו והתריע מפני עימות אזורי בכל מסגרת אפשרית. שנה אחרי שכל את בנו גיא ז״ל בשמחת תורה, נפגשה איתו קבוצת חברים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יובל בזק התריע במשך שנים מפני העימות האזורי הבלתי נמנע - ואז שכל בו את בנו.
בחייהם ובנופלם - הרב שמואל סלוטקי, אבא של נועם וישי ז"ל [שעת מלחמה]
19 בנובמבר 202442 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בתוך השכול והכאב מאז 7 באוקטובר, תופס מקום מיוחד סיפורם של האחים נועם וישי סלוטקי, שעל דעת עצמם יצאו מבאר שבע לעוטף עזה - כל אחד משאיר משפחה מאחור - נלחמו בגבורה ונפלו זה על יד זה. המילים המדודות של אביהם הרב שמואל סלוטקי מעצימות עוד יותר את זכרם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שני אחים שיצאו על דעת עצמם להילחם בעוטף ונפלו זה על יד זה.
מלחמה מדור לדור- צוקי ותום פיינגרש [שעת מלחמה]
29 בספטמבר 202456 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
יצחק (צוקי) פיינגרש סוחב את הזיכרונות הקשים ממלחמת יום הכיפורים, והאזעקות ב-7 באוקטובר החזירו אותו לדיונות שליד תעלת סואץ ב-1973. הפעם נוספה גם הדאגה לבנו תום, שגויס מיד למילואים ושירת בעזה, בעוד אשתו וילדיהם מפונים מקיבוץ מעיין ברוך שספג מטחים מחיזבאללה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טראומת יום הכיפורים שחוזרת דור אחר כך - כשהאב נזכר בסואץ והבן נלחם בעזה.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות משעת מלחמה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך שעת מלחמה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של שעת מלחמה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית היסטוריה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את שעת מלחמה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 76 הפרקים של שעת מלחמה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של שעת מלחמה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-76 הפרקים של שעת מלחמה הופכים למגזין?
- 76 פרקים = 76 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של שעת מלחמה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
הקרב על נחל עוז
כאן
תנ״ך - הרב חננאל אתרוג
ישיבת שבי חברון
קול קורא הביתה
מרכז הצעירים של המועצה האזורית מטה אשר
מצפה רמון - החוויה המצפאית - השראה מהמדבר הגבוה
ערן שפי
וגנר: משפחה, קיבוץ ודרך חיים - הפודקאסט של יוסי ורותי וגנר
ספוטלייט
One Song from Age 4 שיר אחד מגיל
האחים שובל