אני אלוהים

זוג מפונק ומסוכסך מגיע למיון יולדות בערב החג, בזמן שמתחת לפני השטח מבצבצים סימני האסון שעוד מעט יפרוץ.

פרק דרמה מבוית (לא ראיון) מתוך מחזור 'שישה באוקטובר – שישה סיפורים', המתאר את הרגעים שלפני האסון דרך עיניהם של דמויות יומיומיות. במרכז הפרק עומדים ענת ההרה ובן זוגה מוש – סוכן משפיענים שאינו מסוגל להיפרד מהטלפון – המגיעים למיון יולדות בערב חג עם צירים. הסיפור נע בין סצנת ארוחה משפחתית מתוחה (כולל ויכוח על 'המשפחה השמאלנית' ועל אורח החיים הראוותני של מוש) לבין ההמתנה המתסכלת בבית החולים, שם מוש מתפרץ על הצוות הרפואי ומאיים בכוחו ובכספו. מתחת לכל זה רוחשת התחושה שמשהו גדול עומד לקרות – אזכורים לבארי, לעוטף ול'פאקינג אוקטובר'. מתאים למאזינים שאוהבים דרמת קול ישראלית עם אירוניה חברתית וצל היסטורי כבד.

תובנות מרכזיות

• הפרק בונה את האימה לא דרך אקשן אלא דרך יומיום בנאלי – ארוחה משפחתית, ויכוח זוגי והמתנה במיון – כשהמאזין יודע מה שהדמויות עוד לא יודעות.
• דמותו של מוש משמשת ביקורת חברתית חדה: סוכן משפיענים שמודד בני אדם לפי כסף וכוח ('בטלפון אחד אני מתיס אותך'), מנותק מהאדמה והאנשים סביבו.
• המתח הזוגי בין ענת המבקשת 'חיים יותר פשוטים' לבין מוש החי 'כמו קינג במגדל שלך' חושף שבר ערכי עמוק רגע לפני האסון.
• הצירים של ענת שאינם מתקדמים ('הוא החליט לחכות לראות לאן זה הולך') הופכים למטאפורה שקטה לאסון ההולך וקרב.
• אזכורי בארי, העוטף ו'אוקטובר' שתולים כרמזים מטרימים, וטוענים את הסצנה השגרתית במשמעות טרגית רטרואקטיבית.