אנטי

עיתונאי יהודי-צרפתי שותק נתקף בפריז, מתעורר לאקטיביזם, ונוחת בישראל ב-6 באוקטובר 2023 — רגע לפני שהמציאות מתהפכת.

פרק דרמטי-נרטיבי המסופר בגוף ראשון בידי עיתונאי יהודי המתגורר בפריז, המספר על הרצאה שנתן בקהילה היהודית על הרפורמה המשפטית ועל הסכמי אוסלו, ועל תקיפה אלימה שעבר בחניון מיד אחריה. הסיפור עוקב אחרי ההתפכחות שלו: השיחה עם בלש צרפתי ועם נציג קהילה ('אוליביה') שמטיף לפיוס ולהישרדות שקטה, מול הזעם שלו על האנטישמיות ועל פסיביות הקהילה. בתגובה הוא פונה לרשתות החברתיות וליציאה פומבית נגד הקשר בין אנטישמיות לאסלאם הרדיקלי בצרפת, נחסם ומותקף, ובמקביל מאבד את קרבת בנו אמנואל. ההצלה הקטנה מגיעה מיעל הדד, מנחת פודקאסט אקטואליה ישראלי וחברת ילדות מבני עקיבא, שמזמינה אותו להתארח ולספר את סיפורו. הוא קונה כרטיס וטס לישראל, ונוחת בתל אביב בשישי ה-6 באוקטובר 2023 — רגע לפני המתקפה. מתאים למאזינים שאוהבים סיפור אישי-פוליטי, אווירה ספרותית ומתח שמרחף מעל התאריך הטעון.

תובנות מרכזיות

• התקיפה האלימה בחניון, אחרי הרצאה לא-פופולרית על הרפורמה המשפטית ואוסלו, היא נקודת המפנה שמשנה את 'תפיסת המציאות' של המספר.
• נציג הקהילה היהודית בצרפת מטיף ל'פיוס' ול'הישרדות' שקטה — 'מה שהציל את היהודים זה היכולת לשרוד' — בעוד המספר רואה בכך פחדנות וצביעות מול 'פצצה מתקתקת'.
• המספר מתאר עיתונאים כ'מנהיגי קהילות בימינו', עם יותר כוח מרבנים, ומכאן בחירתו לעלות ל'בימת הדרשות הגדולה' — טוויטר.
• היציאה הפומבית מולידה תגובת נגד גורפת — 'איסלאמופוב, פשיסט, גזען' — ואפילו בנו אמנואל ודמויות ציבור חוסמים אותו, אך זה רק מעמיק את האובססיה.
• ההזמנה של יעל הדד לפודקאסט והנחיתה בישראל ב-6 באוקטובר ב-5:30 בבוקר ממוסגרות כתקווה וכ'גאולה' — אירוניה דרמטית נוכח התאריך.