ראיון עם אורית - רכזת תרבות

רכזת התרבות של קיבוץ שובל מספרת כיצד היא יוצרת חיי תרבות וקהילתיות בקיבוץ בתקופת הקורונה, תחת מגבלות משתנות וחוסר ודאות מתמיד.

בריאיון שנערך במסגרת קורס במכללת הצפיר, אורית גולדברג, רכזת התרבות של קיבוץ שובל, מתארת את האתגר ביצירת חיי תרבות חלופיים ותחושת שייכות בלי מפגשים פיזיים. היא מזהה שתי אוכלוסיות בקיבוץ — אחת משועממת ואחת עמוסה — ומתקשה לקרוא מה האנשים רוצים בשל חוסר הוודאות. למרות זאת היא יוצרת קרבה דרך תשומת לב, חלוקת מתנות בחגים ושימוש בכלים טכנולוגיים כמו וידאו. כדוגמאות מוצלחות היא מציינת דגל ענק על הדשא ביום העצמאות ו'רדיו שובל' שבו חברים בחרו שירים והקדישו זה לזה. היא מקווה לחזור למסורות, אך מדגישה שהכול נתון בחוסר ודאות.

תובנות מרכזיות

• בתקופת הקורונה נוצרו בקיבוץ שתי אוכלוסיות מנוגדות — אחת משועממת לחלוטין ואחת ללא רגע פנוי — מה שמקשה על תכנון פעילות אחידה.
• אפשר לייצר תחושת קהילה ושייכות גם ללא קרבה פיזית, באמצעות תשומת לב אישית וחלוקת מתנות בחגים.
• פעילויות שמצליחות הן כאלה שמשלבות נראות וחוויה משותפת מרחוק, כמו דגל ענק על הדשא ו'רדיו שובל' עם הקדשות שירים בין החברים.
• חוסר הוודאות הוא מילת המפתח של התקופה — קשה לדעת מה האנשים ירצו, והעבודה מרגישה כמו 'הליכה באפלה'.
• הצד היצירתי של חשיבה על רעיונות חדשים הוא החלק המהנה בעבודת ריכוז התרבות, ורכזי התרבות מכל הקיבוצים חולקים רעיונות בקבוצה משותפת.