קשה להאמין: שיחות על משברי אמונה - אפרת שפירא רוזנברג
Beit Avi chai
10 פרקים
על התוכנית
החברה הישראלית היא חברה במשבר אמונה, וזה לא באמת משנה מי אנחנו ובמה בדיוק אנחנו מאמינים: באלוהים, בערכים, באידיאולוגיות, ביכולת של המדינה ושל צה"ל להגן עלינו, ובעצם בכל מה שהעניק לחיים שלנו תחושה של יציבות וביטחון. השבעה באוקטובר מוטט, שבר או לפחות סדק לנו את האמונות הללו. אז איך מתמודדים עם השבר? נאחזים באמונה באופן עיוור? זורקים את הכול ויוצאים לדרך חדשה, נטולת אמונה? או אולי מנסים לאסוף את השברים, להדביק ולשקם את האמונה? אפרת שפירא רוזנברג בסדרת שיחות עם הישראלים והישראליות שמרגישים, אחרי השבעה באוקטובר, עד כמה קשה להאמין. הנחיה ותוכן: אפרת שפירא רוזנברג | בימוי ועריכת תוכן: אלון יששכר | הפקה: מיכל אטיאס | תחקיר: שלומית גולדין הלוי | עריכת וידאו ועיצוב פסקול: ניר לייסט | צילום וידאו: שניר קציר | איפור: רוני דהאן | ניהול פרויקט: אייל לויט
מה זה קשה להאמין: שיחות על משברי אמונה - אפרת שפירא רוזנברג?
קשה להאמין: שיחות על משברי אמונה - אפרת שפירא רוזנברג הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת Beit Avi chai. פודקאסט המעניק קול אישי וחשוף לשברים הגדולים של הישראליות והחוויה האנושית. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-51 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 10 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-51 דקות |
| הפרק האחרון | 11 במאי 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
פודקאסט המעניק קול אישי וחשוף לשברים הגדולים של הישראליות והחוויה האנושית.
המנחה
נתונים לגבי זהות המנחה, רקעו או אופיו אינם מופיעים בחומרי הארכיון שסופקו.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק אישיות ומרגשות העוסקות בנקודות שבר ומשבר בחוויה הישראלית. הסגנון משלב סיפור חיים אישי עם ניתוח רחב יותר של תהליכים חברתיים, לאומיים ואמוניים מורכבים.
תובנות הזהב מהארכיון
- טראומה לאומית ואישית אינה אירוע מבודד, אלא כוח מעצב המשפיע על דורות ועל תפקוד יום-יומי.
- קיימת דרישה מתמדת לבחירה מודעת בחיים ובמשמעות גם אל מול אובדן כבד וטלטלות אמוניות.
- זהות ישראלית בחוץ לארץ ובארץ נמצאת במתח מתמיד בין רצון להשתלבות לבין הצורך בהגנה על המהות והשייכות הלאומית.
- מפגשים אנושיים בין מי שעברו חוויות דומות, גם ללא דיבור מפורש, הם כלי מרכזי לריפוי וליצירת תקווה.
התוכנית מתאימה למאזינים המבקשים להעמיק בנבכי החברה הישראלית, להתמודד עם נושאים של טראומה וזהות, ולקבל זווית אישית ואנושית על אירועים לאומיים מעצבים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם ניתן להשוות את החיים שלי לחיים של אנשים אחרים, או שהם פשוט מסלול אחר לחלוטין?
מה הסיפור כיסוי שלכם? - השאלה שהופנתה לישראלים בניו יורק לגבי הסתרת זהותם.
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
Me Too Unless You’re a Jew : איילת רזין בית-אור
פרקים אחרונים
Me Too Unless You’re a Jew : איילת רזין בית-אור
11 במאי 202539 דק׳עַם בלי מדינה: יונתן שמריז
4 במאי 202552 דק׳הקרב שאחרי הקרב: נוה רחמן
27 באפריל 20251 שע׳ 5 דק׳לשתוק מול השבר: הרב ירמי סטביסקי
21 באפריל 202538 דק׳החזרה לעצמי: מיכל ניובורן
6 ביולי 20251 שע׳ 12 דק׳אורחים:אביגדור גבישורטיגו מוסרי: ד"ר אריאל סרי-לוי
29 ביוני 20251 שע׳ 7 דק׳אורחים:חן פונדקטוב לחיות בעד ארצנו: גדי ירקוני
8 ביוני 202556 דק׳לחנות בתוך השבר: ז'קלינה ישעיה
1 ביוני 202540 דק׳לריב עם אלוהים: אביגדור גביש
25 במאי 202550 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את אביגדור גביש, שאיבד את הוריו, סבו ואחיו בפיגוע באלון מורה בשנת 2002. הוא משתף בחוויותיו כיתום צעיר, בהתמודדות עם הפוסט-טראומה ובשיקום חייו כבוגר. השיחה נוגעת גם בקשר המיוחד שנוצר בינו לבין יתומי ה-7 באוקטובר ובמשבר האמוני שחווה בעקבות הירצחה של דמות משמעותית בחייו. זהו פרק מרגש ומעורר מחשבה על בחירה בחיים מתוך כאב עמוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הנשורת הרדיו-אקטיבית של טראומה משפחתית עוברת גם לדורות הבאים ומשפיעה על האנרגיה הזמינה של היתום בחיי היום-יום.
- היכולת להקים משפחה חדשה לאחר אובדן כה כבד אינה מעשה אמוני בלבד, אלא דרישה מתמדת לבחירה בחיים.
- מפגש עם יתומים אחרים, גם ללא שיחות עומק, יכול להוות ריפוי ומתן תקווה מעצם העובדה שיש חיים מתפקדים לצד האובדן.
- התמודדות עם אובדן חוזר (כמו רצח דמות מאמצת) מטלטלת את התפיסה האמונית ומעוררת תהיות קשות על המציאות והחסד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את אביגדור גביש, שאיבד את הוריו, סבו ואחיו בפיגוע באלון מורה בשנת 2002. הוא משתף בחוויותיו כיתום צעיר, בהתמודדות עם הפוסט-טראומה ובשיקום חייו כבוגר. השיחה נוגעת גם בקשר המיוחד שנוצר בינו לבין יתומי ה-7 באוקטובר ובמשבר האמוני שחווה בעקבות הירצחה של דמות משמעותית בחייו. זהו פרק מרגש ומעורר מחשבה על בחירה בחיים מתוך כאב עמוק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הנשורת הרדיו-אקטיבית של טראומה משפחתית עוברת גם לדורות הבאים ומשפיעה על האנרגיה הזמינה של היתום בחיי היום-יום. · היכולת להקים משפחה חדשה לאחר אובדן כה כבד אינה מעשה אמוני בלבד, אלא דרישה מתמדת לבחירה בחיים. · מפגש עם יתומים אחרים, גם ללא שיחות עומק, יכול להוות ריפוי ומתן תקווה מעצם העובדה שיש חיים מתפקדים לצד האובדן. · התמודדות עם אובדן חוזר (כמו רצח דמות מאמצת) מטלטלת את התפיסה האמונית ומעוררת תהיות קשות על המציאות והחסד.
דברים שרואים משם: ד"ר חן פונדק
18 במאי 202528 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארת דוקטור חן פונדק, שחיה את החלום האקדמי בניו יורק, כיצד השבעה באוקטובר שינה את מציאות חייה. פונדק משתפת בתחושת הזרות, האיומים וההתעלמות שחוותה מצד הממסד האקדמי הפרוגרסיבי לאחר פרוץ המלחמה. הפרק מציע מבט אישי על השבר בזהות הישראלית בחוץ לארץ בתקופה של אנטישמיות גוברת. שווה להאזין כדי להבין את חווית הישראלים בארצות הברית בתקופה זו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הזהות הישראלית באקדמיה האמריקאית הפכה ממקור גאווה וחיבור למקור של נידוי וסכנה מיד לאחר השבעה באוקטובר.
- הקונפליקט בין הרצון להיות מוגנים לבין הסירוב להסתיר את הזהות הישראלית הוא ציר מרכזי בחוויה של ישראלים בחוץ לארץ.
- הממסד האקדמי האמריקאי, המתהדר בערכי מוגנות ורגישות, הפגין שתיקה והתעלמות כלפי חוקרים ישראלים בעקבות המלחמה.
- הפגנות נגד ישראל בניו יורק נתפסו כמאורגנות ומתוזמנות ולא כביטוי ספונטני של מחאה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארת דוקטור חן פונדק, שחיה את החלום האקדמי בניו יורק, כיצד השבעה באוקטובר שינה את מציאות חייה. פונדק משתפת בתחושת הזרות, האיומים וההתעלמות שחוותה מצד הממסד האקדמי הפרוגרסיבי לאחר פרוץ המלחמה. הפרק מציע מבט אישי על השבר בזהות הישראלית בחוץ לארץ בתקופה של אנטישמיות גוברת. שווה להאזין כדי להבין את חווית הישראלים בארצות הברית בתקופה זו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הזהות הישראלית באקדמיה האמריקאית הפכה ממקור גאווה וחיבור למקור של נידוי וסכנה מיד לאחר השבעה באוקטובר. · הקונפליקט בין הרצון להיות מוגנים לבין הסירוב להסתיר את הזהות הישראלית הוא ציר מרכזי בחוויה של ישראלים בחוץ לארץ. · הממסד האקדמי האמריקאי, המתהדר בערכי מוגנות ורגישות, הפגין שתיקה והתעלמות כלפי חוקרים ישראלים בעקבות המלחמה. · הפגנות נגד ישראל בניו יורק נתפסו כמאורגנות ומתוזמנות ולא כביטוי ספונטני של מחאה.
פודקאסטים דומים
חולמים ניו יורק New York Dreamers
Haim Handwerker חיים הנדוורקר
יוצאות מן הכלל
יוצאים לשינוי
זמן במה - פודקאסט תיאטרון ישראלי
ROYCO
מה עושים עם זה
הקרן החדשה לישראל
חינוך גמיש
sharon ramon
ראפ ענבים | Grape Rap
Alon Krool and Itay Liberzon