המחיר של ביטול עילת הסבירות: עסק בינוני עלול לשלם עוד 50 אלף יורו בשנה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 10 ביולי 2023 |
|---|---|
| אורך | 30 דק׳ (ארוך ב-44% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
על מה הפרק?
גיגי לוי-וייס מסביר כיצד ההפיכה המשפטית גורמת נזק כלכלי מיידי, חסר תקדים והרסני להייטק הישראלי, ודרכו לכלכלת המדינה כולה.
המשקיע גיגי לוי-וייס מפרט בשיחה על ההשלכות הכלכליות הקשות של הרפורמה המשפטית. הוא מציג נתונים המראים כיצד ההייטק הישראלי נפרד מהמגמה העולמית וצונח, מה המשמעות של ירידה דרסטית במספר הסטארטאפים החדשים, ומדוע הנזק הוא לא רק לטייקונים אלא לכל אזרח דרך יוקר המחיה והמשכנתא. האזנה חיונית להבנת המחיר הכלכלי הממשי של המשבר הפוליטי.
/ תובנות מרכזיות
- מאז הרבעון הראשון של 2023, נפתח פער גדול בין ההייטק הישראלי שממשיך לצנוח, לבין ההייטק העולמי שהחל להתאושש, בעיקר בזכות מהפכת ה-AI.
- קצב הקמת הסטארטאפים בישראל צנח מ-1,400 בשנת 2019 לקצב צפוי של 400 בלבד ב-2023, מספר שמחזיר את ישראל 20 שנה לאחור.
- כ-80% מהחברות החדשות נרשמות כיום בחו"ל, מה שאומר שאם יצליחו, המיסים על רווחיהן לא ישולמו בישראל, נזק אדיר לקופת המדינה.
- הפגיעה בהייטק, שאחראי על כ-50% מהייצוא, מובילה ישירות להתייקרות המשכנתאות, החלשות השקל ופגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר.
- משקיעים זרים וישראלים כאחד נמנעים מהשקעה בחברות הרשומות בישראל בגלל חוסר הוודאות, מהלך שמחסל את האנרגיה ליזמות וגורם לבריחת מוחות.
אוקיי, ביטול עילת הסבירות, מה זה בכלל קשור להייטק?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- המשקיע גיגי לוי-וייס מפרט בשיחה על ההשלכות הכלכליות הקשות של הרפורמה המשפטית. הוא מציג נתונים המראים כיצד ההייטק הישראלי נפרד מהמגמה העולמית וצונח, מה המשמעות של ירידה דרסטית במספר הסטארטאפים החדשים, ומדוע הנזק הוא לא רק לטייקונים אלא לכל אזרח דרך יוקר המחיה והמשכנתא. האזנה חיונית להבנת המחיר הכלכלי הממשי של המשבר הפוליטי.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- מאז הרבעון הראשון של 2023, נפתח פער גדול בין ההייטק הישראלי שממשיך לצנוח, לבין ההייטק העולמי שהחל להתאושש, בעיקר בזכות מהפכת ה-AI. · קצב הקמת הסטארטאפים בישראל צנח מ-1,400 בשנת 2019 לקצב צפוי של 400 בלבד ב-2023, מספר שמחזיר את ישראל 20 שנה לאחור. · כ-80% מהחברות החדשות נרשמות כיום בחו"ל, מה שאומר שאם יצליחו, המיסים על רווחיהן לא ישולמו בישראל, נזק אדיר לקופת המדינה. · הפגיעה בהייטק, שאחראי על כ-50% מהייצוא, מובילה ישירות להתייקרות המשכנתאות, החלשות השקל ופגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר. · משקיעים זרים וישראלים כאחד נמנעים מהשקעה בחברות הרשומות בישראל בגלל חוסר הוודאות, מהלך שמחסל את האנרגיה ליזמות וגורם לבריחת מוחות.
מתיאור הפרק
אחד המקומות שבהם ביטול עילת הסבירות יפגוש אותנו בחיי היומיום הוא הפרטיות המקוונת והלא-מקוונת שלנו. פרופ' ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב וחבר המועצה להגנת הפרטיות מזכיר שבתי המשפט השתמשו בעבר בעילת הסבירות על מנת להגן על פרטיות האזרחים, למשל כשבית המשפט העליון הורה לממשלה להגביל את הפעלת כלי השב"כ נגד אזרחים במסגרת המאמצים לבלימת הקורונה. "הרבה מהחקיקה שפוגעת בפרטיות אפשר לפסול על פי עילת הסבירות, בלעדיה נהיה נתונים להחלטות שרירותיות של כל גוף שלטוני", אמר. בנוסף, מתריע טוך שפגיעה במערכת המשפט עלולה למנוע את חידוש התאימות בפרטיות מול האיחוד האירופי, מהלך שיפגע מיידית ומשמעותית בכל עסק שעובד מול מד