
הרב ברוך רוזנבלום | "חכמת נשים בנתה ביתה" - נשות קורח ואון בן פלת - פרשת קורח תשפ"ו
שיעור מחמם לב על פרשת שלח: איך צדקה קטנה וביטחון מוחלט בה' מושכים ישועה — דרך שלושה סיפורים שלא שוכחים.
השיעור פותח בדרשת חז"ל על פסוק המרגלים "היש בה עץ" — ש"עץ" נדרש על הצדיק בעל גמילות החסדים המגן על דורו, ולכן ציוום כלב שלא יביאו מפירות הארץ אם יש בה צדיק כזה, כדי שלא ייתלה שבחה בזכות הצדיק. מכאן עובר המגיד לסיפור מרכזי על ילד שתרם את עשרת השקלים שקיבל לממתקי הטיול לחבר שאיבד כסף ללחם, מילא את תיקו בעיתונים כדי להסתיר, חטף סטירות מאמו, איחר בגלל הבלבול את האוטובוס — ואותו אוטובוס נקלע לתאונת רכבת קטלנית בדרך לטיול, כך שהצדקה הצילה את חייו. בהמשך נדרש הפסוק "אם חפץ בנו ה'" (דברי יהושע וכלב) כמלמד שהאמונה השלמה היא שמושכת ומחישה את הישועה, בעוד מבט של ספק ודאגה גורם לחיסרון. השיעור נחתם בסיפור על אסיר בארה"ב שהאמין בתמימות שאם ישמור שתי שבתות ייגאל — ואכן השופט שב ועיין בתיקו ושחררו. מתאים למי שמחפש חיזוק באמונה, ביטחון בה' ובכוח הצדקה.
תובנות מרכזיות
- "עץ" שבפסוק המרגלים נדרש על הצדיק בעל גמילות חסדים שמגן על דורו כעץ שמהנה את העולם בפירותיו.
- צדקה קטנה — אפילו עשרה שקלים, מילה טובה או מעט אוכל — יכולה להציל ממש; כדברי הזוהר שהקב"ה שולח עניות כמתנה לאהובו כדי שזכות הצדקה תגן עליו מן הדינים.
- "אם חפץ בנו ה'" אינו ספק אלא תנאי באמונה: ככל שהאמונה ברורה וקבועה בלב כך הקב"ה נוהג עם האדם, והאמונה ממשיכה ומחישה את הישועה.
- מי שבוטח בה' שימלא צרכיו — ממלאים לו מלמעלה כל מחסורו; ומי שדואג תמיד לפרנסתו, גם מלמעלה תיחסר פרנסתו.
- אפילו מעשה טוב שהכניס אדם למצב קשה ולסבל יכול להתגלות בסוף כהצלה גמורה, כפי שהבלבול והאיחור של הילד הם שהצילו את חייו.
מה התחדש בדברי יהושע וכלב "אם חפץ בנו ה'" יותר מדברי המרגלים, והרי גם הם הודו שהארץ זבת חלב ודבש — ולשון "אם חפץ" נראית כספק?