קבינטה | ערוץ 14 של הליכוד
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 8 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 32 דק׳ |
| הנושא המרכזי | ערוץ 14 כמנגנון תעמולה וההפיכה התקשורתית |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק?
עיתונאית מהעין השביעית טוענת שערוץ 14 אינו ערוץ תקשורת מוטה אלא מנגנון תעמולה ו'אנטי-עיתונות' שכולו מגויס לאדם אחד ומסכן את עצם הדמוקרטיה.
ההנחה שערוץ 14 הוא סתם ערוץ ימני מוטה מתפרקת כאן, והטענה היא שמדובר בקטגוריה חדשה לגמרי, כלי תעמולה שפועל בסימביוזה מלאה עם נתניהו והליכוד ומייצר מציאות במקום לדווח עליה. המתח האמיתי הוא שהוויכוח כבר לא ימין מול שמאל אלא מחלוקת על עצם העובדות, וזה מפרק את המכנה המשותף של החברה הישראלית. השאלה שנשארת פתוחה היא האם אפשר להגדיר משפטית כלי תקשורת כגוף הקשור לסיעה או כגוף פעיל בבחירות, ומה יעשה הציבור עם זה בפועל.
הטענה שערוץ 14 אינו כלי תקשורת מוטה אלא קטגוריה חדשה לגמרי, 'אנטי-עיתונות' (מושג שטבעה החוקרת איילה פניאבסקי), שתוקפת את העיתונות עצמה ומייצרת מציאות במקום לדווח עליה.
/ תובנות מרכזיות
- הטענה המרכזית: ערוץ 14 אינו ערוץ ימני מוטה אלא כלי תעמולה וכלי אנטי-עיתונאי, קטגוריה חדשה שכולה מגויסת לאדם אחד, בנימין נתניהו.
- הסימביוזה דו-כיוונית: לא רק שהערוץ משרת את נתניהו והליכוד, אלא הם אלה שהקימו אותו, שינו עבורו חקיקה, והזרימו אליו תקציבי פרסום ממשלתיים בפערים של מאות אחוזים למרות רייטינג נמוך יותר.
- תקדים משפטי אפשרי: על בסיס הממצאים אפשר לטעון שהערוץ חשוף לעתירות שיגדירו אותו כגוף הקשור לסיעת הליכוד או כגוף פעיל בבחירות, הגדרה שמעולם לא הוחלה על כלי תקשורת.
- עמוד הנחיתה של פריימריז הליכוד באתר הערוץ, שאסף פרטים אישיים של מצביעים, הוצג כפעילות פוליטית פנים-מפלגתית שהוסוותה כעיתונות, והוסר יום אחרי החשיפה.
- המסגור החריף: ההפיכה התקשורתית מסוכנת יותר מההפיכה המשפטית כי היא מפרקת את ההסכמה על עצם המציאות והעובדות, ואיתה את הלכידות החברתית.
יש בכלל הבחנה מקצועית בין כלי תקשורת לכלי תעמולה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- ההנחה שערוץ 14 הוא סתם ערוץ ימני מוטה מתפרקת כאן, והטענה היא שמדובר בקטגוריה חדשה לגמרי, כלי תעמולה שפועל בסימביוזה מלאה עם נתניהו והליכוד ומייצר מציאות במקום לדווח עליה. המתח האמיתי הוא שהוויכוח כבר לא ימין מול שמאל אלא מחלוקת על עצם העובדות, וזה מפרק את המכנה המשותף של החברה הישראלית. השאלה שנשארת פתוחה היא האם אפשר להגדיר משפטית כלי תקשורת כגוף הקשור לסיעה או כגוף פעיל בבחירות, ומה יעשה הציבור עם זה בפועל.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- הטענה המרכזית: ערוץ 14 אינו ערוץ ימני מוטה אלא כלי תעמולה וכלי אנטי-עיתונאי, קטגוריה חדשה שכולה מגויסת לאדם אחד, בנימין נתניהו. · הסימביוזה דו-כיוונית: לא רק שהערוץ משרת את נתניהו והליכוד, אלא הם אלה שהקימו אותו, שינו עבורו חקיקה, והזרימו אליו תקציבי פרסום ממשלתיים בפערים של מאות אחוזים למרות רייטינג נמוך יותר. · תקדים משפטי אפשרי: על בסיס הממצאים אפשר לטעון שהערוץ חשוף לעתירות שיגדירו אותו כגוף הקשור לסיעת הליכוד או כגוף פעיל בבחירות, הגדרה שמעולם לא הוחלה על כלי תקשורת. · עמוד הנחיתה של פריימריז הליכוד באתר הערוץ, שאסף פרטים אישיים של מצביעים, הוצג כפעילות פוליטית פנים-מפלגתית שהוסוותה כעיתונות, והוסר יום אחרי החשיפה. · המסגור החריף: ההפיכה התקשורתית מסוכנת יותר מההפיכה המשפטית כי היא מפרקת את ההסכמה על עצם המציאות והעובדות, ואיתה את הלכידות החברתית.
מתיאור הפרק
האם ערוץ 14 הוא עדיין ערוץ טלוויזיה, או שכבר מזמן מדובר בזרוע פוליטית לכל דבר? בפרק סיום העונה של קבינטה, הילה טוב מארחת את חן אגרי, שחשפה ב"עין השביעית" את ניסיון ההשפעה של ערוץ 14 על הפריימריז בליכוד, לשיחה על גוף תקשורת שחצה את הגבול בין סיקור המציאות לבין ניסיון לעצב אותה. שיחה על תעמולה, כוח פוליטי, והסכנה שבתקשורת שמפסיקה לשאול שאלות ומתחילה לשרת שלטון.