פרק 9 - 10 חוקי כסף שבזכותם הגעתי לחופש כלכלי

עשרה חוקי כסף מעשיים ולא תמיד נוחים שאיתם המנחה הגיע לחופש כלכלי לפני גיל 30.

הפרק מציג עשרה חוקי כסף קונקרטיים שהמנחה מייחס להם את הגעתו לחופש כלכלי לפני גיל 30, מתוך טענה שהם מובילים לתוצאות שרוב האנשים לא משיגים. החוקים נוגעים לתקרת הוצאה על מגורים (עד 25% מההכנסה), שיעור חיסכון והשקעה (50%, ולנשואים עם ילדים לפחות 20%), העלאת רמת חיים רק אחרי רכישת נכס, פוקוס על 'הכסף הגדול' ולא על חיסכון של שקלים בודדים, והוצאה ללא רגשות אשם על מה שתורם לצד קיצוץ חסר רחמים במה שלא. המנחה מעדיף דירה להשקעה על פני דירה למגורים, ומפרט ארבעה תנאים מחמירים למי שבכל זאת קונה דירת מגורים (הון עצמי 50%, משכנתא בריבית קבועה לא צמודה עד 15 שנה, קרן ביטחון של 12 חודשי החזר, ורכישה 10-20% מתחת למחיר השוק). הפרק מתאים לצעירים ישראלים שרוצים מסגרת מספרית ברורה לניהול כסף, חיסכון והשקעה, גם במחיר של ויתור על נוחות בטווח הקצר.

תובנות מרכזיות

• כלל ה-25% למגורים: לא להוציא על שכר דירה או משכנתא יותר מרבע מההכנסה, וכשזה לא מתאפשר בתל אביב עדיף לעבור לפריפריה מאשר לחיות מעל רמת החיים.
• כלל ה-70-30 בהגדלת הכנסות: מכל תוספת הכנסה עתידית 70% הולכים לחיסכון והשקעה ורק 30% להעלאת רמת החיים, כדי לא להיכנס ל'לופ' שבו ההוצאות גדלות יחד עם ההכנסה.
• להעלות רמת חיים באופן משמעותי רק אחרי שיש נכס: המנחה מספר שמכר רכב יקר אחרי שחרורו מהצבא, ירד לרכב של 20,000 שקל וקנה שתי דירות להשקעה לפני שאיפשר לעצמו לשדרג.
• פוקוס על הכסף הגדול ולא הקטן: אנשים משלמים אלפי שקלים בריביות על משכנתא ורכב שלא יכלו להרשות לעצמם, אך מתקמצנים על שני שקלים בחלב או על קפה יומי.
• ארבעה כללים לקניית רכב: לא יותר מ-50% מההכנסה השנתית, לפחות 4 שנים על הכביש (אחרי ירידת הערך החדה), במזומן בלבד ללא מימון, ורק אם יש יכולת לקנות את אותו רכב פעמיים.