שורשי הסכסוך: איך התחילה האלימות בארץ ישראל
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 27 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 53 דק׳ (ארוך ב-17% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | שורשי האלימות בסכסוך היהודי-ערבי |
| קטגוריה | היסטוריה |
על מה הפרק?
היסטוריון מפרק את ההנחה שצד אחד בסכסוך היהודי-ערבי אלים מטבעו, ומראה איך כל צד מודד אכזריות במפתח שנוח לו.
מה שמפתיע כאן הוא שהלל כהן מסרב להעמיד את האלימות כסטייה: אלימות היא חלק מהחיים, ושני הצדדים נושאים את אותו גרעין רצחני בדיוק. הוא מערער על התחושה הישראלית שהערבים אלימים יותר במהותם, ומראה ששני העמים פשוט בוחרים פרמטר אחר - הפלסטינים את הכמות, הישראלים את הכוונה - כדי להוכיח שהאחר גרוע יותר. המתח האמיתי בפרק הוא בין הרצון להבין את האלימות לבין הסירוב להצדיק אותה, והשאלה שנשארת פתוחה היא האם בכלל אפשר לפרום מעגל שבו כל צד מפעיל את האלים שבצד השני.
כל צד מודד מי יותר אכזרי במפתח אחר - הפלסטינים לפי כמות ההרוגים, הישראלים לפי כוונת הפגיעה בחפים מפשע - וכך שניהם בטוחים שהאחר הוא הרצחני, בלי שאף אחד רואה את האלימות של עצמו.
/ תובנות מרכזיות
- אין לאף צד מהות רצחנית: לשניהם אותו גרעין אלים, וכל צד 'מפעיל' את האלימות של האחר - הזרם היוני שולט כשלא תוקפים אותך, והתוקפני משתלט ברגע שכן
- העניין הוא לא העובדות אלא מי חווה אותן: סיפור על יהודי שטבח משפחה ערבית בתרפ"ט הפתיע את ההיסטוריון הישראלי, אבל לפלסטיני הוא לא מפתיע כלל - וזו עצמה התובנה על פער התודעות
- אלימות מאורגנת מתחילה רק ב-1920-21 כאלימות פוליטית בעקבות הצהרת בלפור, להבדיל מחיכוכי שכנים מקומיים שקדמו לה
- תרפ"ט כ'שנת האפס': כאן הציונות מבינה שהערבים לא יקבלו אותה בשמחה, ועוברת מאחות רחמנייה כדמות מופת אל איש הביטחון והמיליטריזם
- המאבק החמוש הפלסטיני לא הוביל לאחדות אלא לשבר פנימי - רצח תומכי החלוקה ומלחמת אחים בתוך החברה הערבית
אם הפחד היה מהשתלטות יהודית על הקרקע, למה האלימות בתרפ"ט התרכזה דווקא בערים הדתיות כמו חברון וירושלים, ולא בעמק יזרעאל שם באמת נמכרה ונקנתה הקרקע?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מה שמפתיע כאן הוא שהלל כהן מסרב להעמיד את האלימות כסטייה: אלימות היא חלק מהחיים, ושני הצדדים נושאים את אותו גרעין רצחני בדיוק. הוא מערער על התחושה הישראלית שהערבים אלימים יותר במהותם, ומראה ששני העמים פשוט בוחרים פרמטר אחר - הפלסטינים את הכמות, הישראלים את הכוונה - כדי להוכיח שהאחר גרוע יותר. המתח האמיתי בפרק הוא בין הרצון להבין את האלימות לבין הסירוב להצדיק אותה, והשאלה שנשארת פתוחה היא האם בכלל אפשר לפרום מעגל שבו כל צד מפעיל את האלים שבצד השני.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- אין לאף צד מהות רצחנית: לשניהם אותו גרעין אלים, וכל צד 'מפעיל' את האלימות של האחר - הזרם היוני שולט כשלא תוקפים אותך, והתוקפני משתלט ברגע שכן · העניין הוא לא העובדות אלא מי חווה אותן: סיפור על יהודי שטבח משפחה ערבית בתרפ"ט הפתיע את ההיסטוריון הישראלי, אבל לפלסטיני הוא לא מפתיע כלל - וזו עצמה התובנה על פער התודעות · אלימות מאורגנת מתחילה רק ב-1920-21 כאלימות פוליטית בעקבות הצהרת בלפור, להבדיל מחיכוכי שכנים מקומיים שקדמו לה · תרפ"ט כ'שנת האפס': כאן הציונות מבינה שהערבים לא יקבלו אותה בשמחה, ועוברת מאחות רחמנייה כדמות מופת אל איש הביטחון והמיליטריזם · המאבק החמוש הפלסטיני לא הוביל לאחדות אלא לשבר פנימי - רצח תומכי החלוקה ומלחמת אחים בתוך החברה הערבית
מתיאור הפרק
מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI See omnystudio.com/listener for privacy information.