מפגש 57 - שיח שייטים עם הנשיאה דורית בייניש - 8 ביולי, 2026
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 9 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 2 שע׳ 0 דק׳ (קצר ב-14% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | בית המשפט העליון, הדמוקרטיה הישראלית והמשבר החוקתי |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
לפי ביניש, 'רוב שבחר' הוא בדיוק מה שמאפיין דיקטטורה ולא דמוקרטיה, ובלי חוקה בית המשפט נשאר הבלם היחיד מפני שלטון שחורג מסמכותו.
ההפתעה הגדולה היא שביניש מודה שההחלטות הכי קשות שלה לא היו אם להעמיד שר לדין או להצדיק פעולה צבאית, אלא אם לשלוח ילד לאימוץ. היא מערערת על ההנחה שהאקטיביזם השיפוטי הוא המצאה מאוחרת של אהרן ברק, וטוענת שדווקא שופטי שנות ה-50 היו הנועזים ביותר. השאלה שנשארת פתוחה היא מה עושים כשהרוב עצמו כבר לא רוצה בדמוקרטיה, וכשאין אכיפה בשטחים. המתח האמיתי הוא בין התעקשותה שבית המשפט אינו מוסד של כוח לבין העובדה שהוא הבלם היחיד שנותר.
האקטיביסטים הגדולים ביותר היו דווקא שופטי דור המייסדים בשנות ה-50, שקבעו חופש ביטוי, זכות בחירה וחופש התאגדות בלי שום חוקה כתובה - כך שהאקטיביזם השיפוטי אינו המצאה של אהרן ברק.
/ תובנות מרכזיות
- האקטיביזם השיפוטי לא נולד עם ברק - שופטי שנות ה-50 קבעו חופש ביטוי וזכות בחירה יש מאין, בלי חוקה כתובה.
- 'העם בחר בנו' הוא הטיעון של כל דיקטטורה - דמוקרטיה נמדדת בהגנה על המיעוט, לא בשלטון הרוב.
- ההחלטות הכי קשות שלה לא היו ביטחוניות או פליליות אלא אזרחיות - אם לשלוח ילד לאימוץ.
- פסילת חוק היסוד בפרשת הסבירות היא לדבריה תחילתו של המשבר החוקתי.
- בפרשת קו 300 היא הובילה מאבק חזיתי מול השב"כ תחת איומים אישיים, ובנותיה הלכו לבית הספר בליווי משטרתי.
- הבעיה האמיתית אינה זכות העמידה אלא העילה המשפטית - בלי עמידה רחבה אין מי שיגן על עובדים זרים, פלסטינים ושכבות חלשות.
האם עצם הדיון של בג"ץ בעתירות פלסטינים מהשטחים לא נותן הכשר לכיבוש שכבר אינו חוקי לפי המשפט הבינלאומי?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- ההפתעה הגדולה היא שביניש מודה שההחלטות הכי קשות שלה לא היו אם להעמיד שר לדין או להצדיק פעולה צבאית, אלא אם לשלוח ילד לאימוץ. היא מערערת על ההנחה שהאקטיביזם השיפוטי הוא המצאה מאוחרת של אהרן ברק, וטוענת שדווקא שופטי שנות ה-50 היו הנועזים ביותר. השאלה שנשארת פתוחה היא מה עושים כשהרוב עצמו כבר לא רוצה בדמוקרטיה, וכשאין אכיפה בשטחים. המתח האמיתי הוא בין התעקשותה שבית המשפט אינו מוסד של כוח לבין העובדה שהוא הבלם היחיד שנותר.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- האקטיביזם השיפוטי לא נולד עם ברק - שופטי שנות ה-50 קבעו חופש ביטוי וזכות בחירה יש מאין, בלי חוקה כתובה. · 'העם בחר בנו' הוא הטיעון של כל דיקטטורה - דמוקרטיה נמדדת בהגנה על המיעוט, לא בשלטון הרוב. · ההחלטות הכי קשות שלה לא היו ביטחוניות או פליליות אלא אזרחיות - אם לשלוח ילד לאימוץ. · פסילת חוק היסוד בפרשת הסבירות היא לדבריה תחילתו של המשבר החוקתי. · בפרשת קו 300 היא הובילה מאבק חזיתי מול השב"כ תחת איומים אישיים, ובנותיה הלכו לבית הספר בליווי משטרתי. · הבעיה האמיתית אינה זכות העמידה אלא העילה המשפטית - בלי עמידה רחבה אין מי שיגן על עובדים זרים, פלסטינים ושכבות חלשות.
מתיאור הפרק
דורית בייניש מילאה שורה ארוכה של תפקידים בשירות המדינה לרבות פרקליטת המדינה, שופטת ונשיאת בית המשפט העליון. בעזרתה של דורית אנו סוקרים אירועים משפטיים משמעותיים שהשפיעו על התפתחות מערכת המשפט בישראל ואת מצבנו הנוכחי. מנחה משותפת - הפעילה החברתית שרון דולב (משיח שייטים #53)מועד: יום רביעי, 8 ביולי, 2026
/ עוד פרקים על משפט
- שישה-באוקטוברמפריז לתל אביב, רגע לפניעיתונאי יהודי-צרפתי שותק נתקף בפריז, מתעורר לאקטיביזם, ונוחת בישראל ב-6 באוקטובר 2023 - רגע לפני שהמציאות מתהפכת.
- שלושים דקות של השראהשלושים דקות של השראהשיחה על לקיחת אחריות אישית, שבירת דפוסים מנטליים ואיזון בין קריירה לאימהות.
- שרון-גלשרון גל - יום רביעידיון סוער על המצב הפוליטי בישראל, הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה והביקורת החריפה על התנהלות מערכת המשפט.
- תומר ועמיתתומר ועמיתשיחה על הקמת ותפיסת העולם של פודקאסט הפשע האמיתי הישראלי "בואי נדבר רצח".