'פרוטוקול פתוח #4: פחד מהצלחה, התנגדות לשינוי ומדעי הנפש | אורלי איצקוביץ
פסיכולוגית קלינית מסבירה למה דווקא בשיא ההצלחה אנשים מתרסקים — וטוענת שזו לא חבלה עצמית אלא פחד והתנגדות לשינוי.
בפרק הפותח של 'פרוטוקול פתוח' מארחת המנחה את חברתה אורלי איצקוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית בגישה הדינמית, עם כ-18 שנות ניסיון טיפולי וכשבע שנים של עבודה בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה (מיון, מרפאה ומחלקה סגורה). השיחה עוסקת בשאלה למה אנשים שמגיעים לרגע של הצלחה או התקדמות נוטים פתאום להתרסק, ואורלי מציעה מסגרת שמחליפה את המושג 'חבלה עצמית' בהבנה של פחד, התנגדות לשינוי וקונפליקט פנימי בין חלקי הנפש. הפרק מתאים למי שמתעניין בפסיכולוגיה דינמית, בנפש האדם ובמנגנונים הלא-מודעים שתוקעים אותנו, ושווה האזנה בזכות ההסבר הנגיש על מושגים כמו התנגדות והגנות נפשיות.
תובנות מרכזיות
- ההתרסקות ברגע ההצלחה אינה בהכרח 'חבלה עצמית' מתוך כוונה — לפי הגישה הדינמית מדובר בפחד ובהתנגדות לא-מודעת לשינוי, ולא בהאשמה של האדם.
- רצון לשינוי וההתנגדות אליו באים תמיד יחד: כבר פרויד תיאר שעצם השינוי מייצר אי-נוחות, כי אנחנו יצורים שאוהבים שגרה ומוכר, גם כשהמקום החדש טוב יותר.
- הצלחה אינה רק רווח — היא משנה את הקשרים של האדם, את תפקידו בתוכם ואת הדינמיקה סביבו, ולכן יכולה להיתפס כמאיימת מאוד גם כשהיא חיובית.
- בכל שינוי או הצלחה יש גם אובדן של המקום הקודם, וכחברה איננו נותנים מקום לאבל הזה — אין מי שיעצור ויאמר 'את מצליחה, וזה גם עצוב'.
- הגנות נפשיות נוצרו במקור כפתרון החכם ביותר שהנפש מצאה ברגע מסוים בחיים; הסרת הגנה היא מורכבת ומסוכנת, כמו להוריד אפוד מגן מול כיתת יורים — צריך משהו אחר שיתפוס את מקומה.
למה דווקא בשיא המומנטום, כשמרגישים שהכל מסתדר, אנשים מתרסקים — האם זה משעמם להם, או שמשהו אחר קורה כאן?