בוחרים את המנוני הגאווה האמיתיים של השנה

אלעד ברנוי ואורחו צוללים אל הסדרה האפלה של ריצ'רד גד ('חצי גבר' / 'בייבי ריינדיר') ושואלים אם טראומה באמת מגזרת על קורבן להפוך לפוגע.

בפרק של 'פופ אפ' מנחה אלעד ברנוי שיחה עם גיאורה (מנהל אגף התרבות של עיריית תל אביב) על הסדרה הקיצונית והאפלה של ריצ'רד גד שעלתה ב-HBO Max, תוך השוואה ליצירתו הקודמת 'בייבי ריינדיר'. הם מנתחים את מערכת היחסים הארסית והאלימה בין נייל (ג'יימי בל) לאחיו החורג רובן (גד) — תלות סימביוטית רעילה שמסתיימת בטרגדיה. הדיון נוגע בגבריות רעילה, אלימות מינית, טראומה ובשאלה הפילוסופית אם בני אדם מסוגלים להשתנות בכלל. הפרק פותח באזהרת טריגר מפורשת ובספוילרים, ומיועד למי שמתעניין בניתוח תרבותי מעמיק של דרמה פסיכולוגית כבדה.

תובנות מרכזיות

• המסר המדכא של גד בשתי יצירותיו הוא שאנשים לא יכולים להשתנות — חשיבה שכופרת בכל ההמצאה הפסיכולוגית של המאה ה-20, שגרסה שאם רק נתאמץ נשתנה.
• הפרדוקס המרכזי: גד עצמו הוא ההוכחה שאפשר לצמוח מתוך טראומה (הפך אותה ליצירה ולהצלחה), אבל גיבוריו נידונים לסוף עצוב ולא פורחים — היצירה סותרת את המסר שלה.
• הסדרה אינה על מין או נטייה מינית אלא על גבריות: 'אתה גבר רק אם גבר אחר רואה אותך ואומר לפניי גבר' — המין משמש אמצעי לצורך הוולידציה הגברית.
• האלימות ב'בייבי ריינדיר' מוצגת כ'רעילות מדבקת' — אלימות אחת נוגעת באחרת ומייצרת אותה, כפי שהקורבן בסצנה האחרונה בעצמו הופך לפוגע בבר.
• הטרנספורמציה הגופנית של גד (45 ק"ג שריר) מתפקדת כשריון נרטיבי — גוף של אדם פצוע שמגן על עצמו, ולא 'גוף של חדר כושר', לפי בקשתו המפורשת מהמאמן.