מאמל"ח נאצי לקלצ'ניקוב איראני בעזה - נכנסים לראש של האויב

שיחה מרגשת עם קבנית צבאית המשלבת בין עבודתה המקצועית בתקופת המלחמה לבין התמודדותה האישית עם שכול בעקבות נפילת בן זוגה.

הפרק מארח את שיר סגיב, קבנית בכלא 10, לשיחה על עבודתה בתקופת המלחמה ועל ההתמודדות האישית שלה עם שכול. שיר מסבירה את מהות תפקיד הקבן כנותן כלים להתמודדות ולא כפותר בעיות, ומדברת על האתגרים הנפשיים של חיילים וסגל בתקופה הנוכחית. השיחה נוגעת בחיבור המורכב בין הכאב האישי שלה על בן זוגה, דור זמל ז"ל, לבין המחויבות המקצועית שלה לעזור לאחרים ברגעי משבר. מדובר בשיחה על בחירה בחיים, משמעות, וחוסן נפשי אל מול טראומה.

תובנות מרכזיות

• תפקיד הקבן אינו לספק פתרונות קסם, אלא להעניק כלים ומרחב עבור אלו שבוחרים ורוצים להיעזר בהם.
• מצוקה מוגדרת כסיטואציה שבה המשבר גובר על סל הכלים והמשאבים האישיים שעומדים לרשות האדם.
• הצלת חיים דרך תרומת איברים היא ביטוי לדרך החיים והערכים של אדם גם לאחר מותו.
• ניתן להמשיך להעניק עזרה מקצועית לאחרים גם מתוך חווית שכול אישית, תוך הפיכת הכאב לצלקת שאינה נסגרת אך מקבלת צורות חדשות.