פרק #37 - לשחרר את הכאב: הקשר בין פיזיותרפיה לשיקום מפוסט-טראומה - אורי סלע מארח את נגה גל

פיזיותרפיסטית מסבירה כיצד פוסט-טראומה מתבטאת בכאב גופני כרוני וכיצד לזהות ולטפל בה דרך הגוף.

נוגה גל, פיזיותרפיסטית ותיקה ומרכזת הקורס לפיזיותרפיה באסף הרופא, מספרת כיצד הגיעה לעסוק בקשר שבין טראומה לתסמינים גופניים, ולאחר השבעה באוקטובר ירדה לים המלח לטפל בניצולים במשך כעשרה חודשים. היא מציגה את הקשר ההדוק בין פוסט-טראומה לכאב כרוני, ומסבירה שלא כל מי שחווה טראומה מאובחן כ-PTSD אך עדיין עלולים להיות לו תסמינים. היא מדגישה את חשיבות השאלה למטופלים אם הם מקשרים בין כאביהם לאירוע קשה בחייהם, ואת הצורך להיזהר שהטיפול עצמו לא יהפוך לטריגר לזיכרון טראומטי.

תובנות מרכזיות

• מחקרה של פרופ' רודי דפרין מ-2008 מצא שבאוכלוסייה רגילה 5% סובלים מכאב כרוני, בפגועי נפש 43%, ובפוסט-טראומטים 83.3%.
• פוסט-טראומה אינה זהה ל-PTSD; אדם יכול לתפקד בשגרה ועדיין לחוות תסמינים כמו שינה לא רציפה או פלאשבקים שמופעלים בטריגר.
• כאב כרוני שנמשך שנים, נודד ממקום למקום ומתגבר בסטרס עשוי להעיד על טראומה שנחוותה בעבר.
• שאלת המטופל אם הוא מקשר בין הכאב לאירוע קשה בחייו, ולאו דווקא פיזי, היא כלי אבחוני חשוב לכל מטפל.
• על המטפל להיזהר שהטיפול עצמו, כמו הנעת איבר כואב, לא יהפוך לטריגר שמחזיר את המטופל לרגע הטראומטי.
• לפי מודל פיטר לוין, אדם שחווה טראומה מתפקד בתוך 'חלון' תקין, אך טריגר מוציא אותו ממנו למצב של עוררות יתר או ניתוק (דיסוציאציה).