REC_207.mp4 | קריפיפסטה מקורית

נער מתבודד מהשרון פוגש נערה מקסימה בפרדס המשפחתי שלו, אבל המפגש המושלם הופך לסיוט כשהיא חוזרת בלילה כיצור מעוות שמקלף תפוז.

תומר כרמלי חוזר אל פורמט ה'קריפי פסטה' שלו אחרי הפסקה ארוכה, בעקבות הנוסטלגיה והאווירה שיצרה המלחמה, ומקריא סיפור אימה קצר בשם 'אלמה'. הסיפור מסופר מפיו של אותם, נער בן 19 מאזור כפרי בשרון, נער מתבודד שאוהב לשוטט בפרדס המשפחתי ולדבר עם עצמו, ושמאז ילדותו מאמין שאולי הוא האדם האמיתי היחיד בעולם. במהלך טיול בשקיעה הוא מגלה דמות נערה ג'ינג'ית שעומדת באופן מוזר ומקובע בתוך שיח ובוהה אל השמיים; הוא מעיר אותה מקיפאונה והשניים מבלים ערב שלם ומקסים יחד עד שהיא נעלמת ללא זכר. ההמשך גולש לאימה ממשית: בחלום כל תושבי העיר בוהים יחד אל השמיים בדיוק כמוה, ולאחר ההתעוררות הנער שומע מישהו מקלף תפוז במסדרון החשוך ומגלה גרסה מעוותת, גבוהה ושרופה של אלמה. הפרק מתאים לחובבי אימה ישראלית מקורית, סיפורי 'קריפי פסטה' ומתח פסיכולוגי על גבול הריאליזם והפרנויה.

תובנות מרכזיות

• המספר בנה מילדותו תיאוריה סוליפסיסטית: שהעולם קיים רק ברדיוס של כקילומטר סביבו, וכל מה שמחוץ לטווח, כולל ההורים בטלפון, חדל להתקיים ברגע שהוא לא נוכח.
• הקיפאון של אלמה והבהייה שלה אל השמיים, שנראו תחילה תמימים ומוזרים, מתבררים כסימן המקשר בין הדמות לבין החלום שבו העולם כולו בוהה אל מעלה.
• התפוז הוא מוטיב חוזר ומאיים: ממתנת חיזור ראשונה בפרדס, דרך נפילה מסלסלת הפירות בלילה, ועד לקילוף הגס והחייתי שמסמן את שובו של היצור.
• המתבודדות של הגיבור היא ליבת הסיפור: הוא מתאר חברים שקיימים רק במישור הפיזי ולא ככתובת רגשית, מה שהופך את הקשר המיידי עם אלמה למפתה ומסוכן כאחד.
• תומר כרמלי פותח בגילוי לב על תהליך היצירה שלו, מציין שהוא לומד קולנוע ומחלק את זמנו בין עריכה, הרצאות וסרטים קצרים, ומבהיר שזו אינה חזרה גרנדיוזית אלא קריפי פסטה קצרה שכתב כי הרגיש שזה הזמן הנכון.