
בעולם של משבר גלובלי רב-גווני, הפתרון לישראל אינו עוד אחוז צמיחה אלא מעבר לכלכלת חירום שמצילה את השכבות החלשות ומחברת את העם.
בפרק זה משוחחים המנחה עם דוקטור מיכאל הייטמן (מומחה אורח) ועם הכלכלן והיועץ העסקי איגור לטבינו על הקשר בין המצב הביטחוני (המתיחות מול איראן) לבין המשבר החברתי-כלכלי בישראל. הייטמן טוען שמדובר במשבר גלובלי רב-גווני שנובע מכך שהאדם בנה לעצמו חוקים מנוגדים לחוקי הטבע, מתוך רדיפה אחר רווח מיידי ומקסימלי, וכי דווקא המעמד הבינוני קורס כלפי מטה. הוא קורא למעבר ל'כלכלת חירום' שאינה מתמקדת ברווחים אלא בהבטחת קיומו של העם, ובמיוחד אספקת צרכים בסיסיים לשכבות שמתחת לקו העוני. הפרק מתאים למי שמתעניין בכלכלה, חברה ופוליטיקה ישראלית מתוך זווית ערכית-חברתית, ומבקש לחשוב מחדש על הקפיטליזם והצרכנות. השיחה נוגעת גם בהצבעה לימין מול שמאל ובשאלה מהי עוצמה חברתית של עם.
תובנות מרכזיות
- הייטמן מבחין בין כלכלה רגילה הרודפת אחר רווח מיידי לבין 'כלכלת חירום' שמטרתה היחידה היא להחזיק את העם ולאפשר לו להתקיים, כמו בשעת מלחמה.
- הטענה המרכזית: המשבר אינו רק ביטחוני אלא בעיקר כלכלי, ולעיתים משתמשים באיום האיראני כדי 'להוריד מהאזרח עוד חצי שקל'.
- מחצי אחוז צמיחה כאן או שם השכבות החלשות לא ירגישו, ולכן יש להפנות את המאמץ לאספקת סל הכרחי ואוכל בסיסי למי שנמצא מתחת לקו העוני.
- לפי הייטמן ההבחנה הישנה בין ימין-שמאל וקפיטליזם-סוציאליזם כמעט נמחקה, וגם זה וגם זה חושבים על העם רק בשלב האחרון; הוא אף מציין שהקפיטליסט הגדול במדינה הוא ההסתדרות.
- עוצמה חברתית אמיתית, לדבריו, נובעת מחיבור הפנימי בין חלקי העם וסגירת הפערים — וזהו הכוח שיכול להגן על ישראל יותר מכל מענה ביטחוני.
זה יפתור בעיה עם איראן אם אנחנו נספק להם עכשיו אוכל?