מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

המרצה טוענת שהדיפפייק בסרט אינו זיוף מוחלט אלא נאמן מאוד לאמת ההיסטורית, שכן הנאום נכתב בפועל בידי כותב הנאומים של ניקסון למקרה אסון בנחיתה על הירח. · היא מציגה את הדיפפייק כהמשך של טכניקות חיתוך וחיבור מקובלות בקולנוע ולא כחידוש חסר תקדים. · ההרצאה משייכת את הסרט למסורת הקולנוע הממוחזר וה'פאונד פוטג'' האמריקאי שבחן יחסי כוח, ממסד צבאי-תעשייתי ומלחמה קרה. · מוצע מושג חדש של 'דיפ מונטאז'' כדי לדבר על האופן שבו הדיפפייק מנפיש ומארגן מחדש חומרי ארכיון. · ההרצאה קושרת בין מוקו, דיפפייק ועידן הפוסט-אמת כשדה משותף שדורש חשיבה ביקורתית על רטוריקה של מנהיגים.

תרבות וספרות

עכשיו תרבות | תל אביב 360

Tel Aviv University

60 פרקים

על התוכנית

מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, שירה, ספרות ועוד, על כל אלה משוחחים מיטב המרצים והמרצות באוניברסיטת תל אביב בשורת ההסכים על תרבות ואומנויות. שיחות עם מובילות מובילים את העשייה במגוון תחומי האמנות, ציור, פיסול, מחול, תיאטרון, קולנוע, ספרות, גם את אלה שבמיינסטרים וגם את אלה שבפרינג'. מוזמנות מוזמנות לצפות ולהקשיב ואילו להציע רעיונות לנקודות מבט נוספות על העשייה התרבותית, ברחבי הארץ, "עכשיו תרבות" בהנחיית ד"ר מיכאל מירו בערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה עכשיו תרבות | תל אביב 360?

עכשיו תרבות | תל אביב 360 הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Tel Aviv University. פודקאסט המפרק את התרבות לגורמים כדי להבין את הקשרים העמוקים שבין אמנות, חברה, טכנולוגיה ורוח. בארכיון 60 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-41 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	60
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-41 דקות
הפרק האחרון	16 ביולי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 ביולי 2026

תובנות

המחזה שתקף את הצבא בשיא האופוריה של 1967

מיכאל מירו מארח אנשי תרבות לשיחות שמפרקות את האמנות לגורמים. בפרק עם פרופ' גד קינר עולה סיפור 'את ואני והמלחמה הבאה' של חנוך לוין, שתקף את הערצת הצבא דווקא בשיא האופוריה שאחרי 1967, וזכה לתגובות זועמות, עד שבקיבוץ בצפון פירקו את הבמה מתחת לרגלי השחקנים.

פרקים אחרים נכנסים לתיאטרון היידיש שנדחק תחת התווית 'שונד', ולשאלה איך הבינה המלאכותית מטשטשת את הגבול בין תיעוד לבדיון, דרך דוגמאות כמו 'מלחמת העולמות' של אורסון ולס.

מי שרוצה להישאר מחובר לחזית התרבות יקבל פה מבט ביקורתי שחוצה תיאטרון, קולנוע, ספרות וטכנולוגיה.

תרבותתיאטרוןקולנועמוזיקהספרותאקטואליה

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת עכשיו תרבות | תל אביב 360

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

תובנות לפרק

פודקאסט המפרק את התרבות לגורמים כדי להבין את הקשרים העמוקים שבין אמנות, חברה, טכנולוגיה ורוח.

המנחה

המנחה או המנחים מפגינים ידע רב וגישה אינטלקטואלית, ומנהלים שיחות מעמיקות עם מומחים ואנשי רוח. הם מתמקדים בבחינה ביקורתית של תופעות תרבותיות, היסטוריות ואמנותיות, תוך חיפוש אחר משמעויות עמוקות מעבר לפני השטח.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בשיחות אינטלקטואליות ונינוחות המשלבות עדויות אישיות עם ניתוח אקדמי או מקצועי. המבנה ממוקד בנושאים ספציפיים בכל פרק, עם קצב שמאפשר העמקה ודיון רב-תחומי בטון רציני ומעמיק.

תיאטרון ואמנות הבמהחקר תרבות והיסטוריההיחס בין הממסד ליצירהביקורת על אמנות מול פופולריותטשטוש הגבולות בין מציאות לבדיון בעידן הדיגיטליזהות ישראלית ויהודית באמנות

תובנות הזהב מהארכיון

יצירה אמנותית, ובפרט תיאטרון, מהווה לעיתים קרובות מעבדה חברתית המשקפת מתחים פוליטיים ותרבותיים, גם כשהיא מתחפשת לאסקפיזם.
קיימת מתיחות מתמדת בין הארכיון הטקסטואלי לבין הידע הגלום בביצוע חי ובחוויה האנושית.
הטכנולוגיה, החל מהטלוויזיה ועד לבינה מלאכותית, משנה באופן דרמטי את האופן שבו אנו תופסים אמת ותיעוד במדיה.
ניסיונות לביטול תרבויות פופולריות באמצעות מושגים כגון שונד מתעלמים לעיתים מכוחן ככלי לשימור זהות וקהילה.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לקהל משכיל וחובב תרבות המבקש להעמיק את הבנתו במנגנונים הפוליטיים, ההיסטוריים והחברתיים שמעצבים את היצירה האמנותית בישראל ובעולם.

השאלות הבולטות בארכיון

מתוך הארכיון

מה היה התופס בסרט ביחס להיסטוריה ולטכנולוגיה?

הדיבוק שלפני הדיבוק: שונד והתאטרון היידי הפופולרי, 1880-1920

כיצד המושג "שונד" השפיע על אופן ההתבוננות של היסטוריונים ואינטלקטואלים בתיאטרון היידיש הפופולרי?

שקרים אמיתיים - קולנוע תיעודי בעידן הבינה המלאכותית | ד"ר שמוליק דובדבני, בי"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש

מה בדיוק גורם לאנשים להוציא את הטלפון הנייד שלהם, ולהתחיל לתעד ברגע שבו הם בעצם נלחמים על חייהם?

מתוך הארכיון

מה ההבדל המהותי בין סרטי דיסני שהם מחזות זמר לבין סרטים שרק כוללים שירים, וכיצד כל אחד מהפורמטים הללו משמש לקידום העלילה?

תיאטרון תחת אש: פרופ' גד קינר קיסינגר על חנוך לוין, פרינג' ושמרנות ממסדית

מה זה התיאוטרון?

מתוך הארכיון

האם וולט דיסני, האיש והאגדה, הפך בסופו של דבר למיתוס אמריקאי מודרני, כמעט כמו האלים שעליהם סיפר?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עכשיו תרבות | תל אביב 360 זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

השביעי באוקטובר טלוויזיה וסדרות

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

הרצאה אקדמית על דיפפייק בקולנוע בעקבות סרט הנאום שניקסון מעולם לא נשא, והקשר לקולנוע הממוחזר ולעידן הפוסט-אמת.

פרק מערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב, ובו הרצאה על דיפפייק בקולנוע בעקבות הסרט מ-2019 שבמרכזו נאום שריצ'רד ניקסון מעולם לא נשא. ההרצאה מנסה לחשוב על הדיפפייק כהמשך של קולנוע אבנגרד ממוחזר ושל מסורת ה'פאונד פוטג''. הפרק מיועד למתעניינים בקולנוע, מדיה ועידן הפוסט-אמת, ושווה האזנה בזכות המסגור התאורטי המקורי.

המרצה טוענת שהדיפפייק בסרט אינו זיוף מוחלט אלא נאמן מאוד לאמת ההיסטורית, שכן הנאום נכתב בפועל בידי כותב הנאומים של ניקסון למקרה אסון בנחיתה על הירח.
היא מציגה את הדיפפייק כהמשך של טכניקות חיתוך וחיבור מקובלות בקולנוע ולא כחידוש חסר תקדים.
ההרצאה משייכת את הסרט למסורת הקולנוע הממוחזר וה'פאונד פוטג'' האמריקאי שבחן יחסי כוח, ממסד צבאי-תעשייתי ומלחמה קרה.
מוצע מושג חדש של 'דיפ מונטאז'' כדי לדבר על האופן שבו הדיפפייק מנפיש ומארגן מחדש חומרי ארכיון.
ההרצאה קושרת בין מוקו, דיפפייק ועידן הפוסט-אמת כשדה משותף שדורש חשיבה ביקורתית על רטוריקה של מנהיגים.

השאלה הבולטת בפרק

מה היה התופס בסרט ביחס להיסטוריה ולטכנולוגיה?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

ד"ר מיכאל מירו מארח חוקרים ואמנים מאוניברסיטת תל אביב לשיחות עומק על תיאטרון יידיש, קולנוע תיעודי ותרבות בעידן ה-AI.

פרק על תיאטרון היידיש מסביר איך המילה 'שונד' (זבל) מנעה מחקר רציני של תרבות עממית תוססת
פרק על קולנוע תיעודי שואל מה גורם לאנשים לתעד ברגע שבו הם נלחמים על חייהם
דיון בהגדרת התיעוד כ'טיפול יצירתי במציאות', ואיך ה-AI מטשטש את הגבול בין אמת לבדיון
פרק על 'תיאוטרון' - מושג שטבע הרב מנחם פרומן לחיבור בין תיאולוגיה לתיאטרון

"מה בדיוק גורם לאנשים להוציא את הטלפון ולהתחיל לתעד ברגע שבו הם נלחמים על חייהם?" - שאלה כזו, שעולה בפרק על קולנוע תיעודי, מסבירה למה "עכשיו תרבות" אינו עוד פודקאסט סקירות. הוא לוקח תופעה ושואל עליה את השאלה שמתחת לפני השטח.

מערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר מיכאל מירו, מושיבים בכל פרק חוקר או אמן. בפרק על תיאטרון היידיש מתבררת מילה אחת, 'שונד' - זבל - שבעטיה אינטלקטואלים פסלו במשך שנים תרבות עממית ענפה ולא טרחו לחקור אותה ברצינות.

פרק על הקולנוע התיעודי חוזר להגדרה הקלאסית, 'טיפול יצירתי במציאות', ובוחן איך הבינה המלאכותית מטשטשת את הגבול בין תיעוד לבדיון - עם דוגמאות כמו שידור 'מלחמת העולמות' של אורסון ולס.

ולפעמים השיחה הולכת רחוק. בפרק על אנסמבל 'תיאוטרון' נחשף מושג שטבע הרב מנחם פרומן, חיבור בין תיאולוגיה לתיאטרון, שרואה במשחק על הבמה פעולה של יציאה מהאני ופינוי מקום לאחר. למי שאוהב אמנות ורוצה להבין אותה דרך מבט אקדמי חי, יש כאן שיחות שנשארות בראש.

תרבות אמנות קולנוע תיאטרון ספרות אקדמיה פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון16 ביולי 2026

להשהות את החירום, לדמיין את המחר בפסטיבל ישראל

פרקים אחרונים

להשהות את החירום, לדמיין את המחר בפסטיבל ישראל
16 ביולי 202634 דק׳
וולט דיסני - מכישלון למיקי מאוס, שלגייה ומרי פופינס
15 בינואר 202636 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר איילת פאר (בר-אילן) פותחת סדרה על וולט דיסני: לא רק ציורים חמודים, אלא מי שבנה מחדש את המיתוסים של כולנו. הפרק חושף שדיסני לא תמיד היה סיפור הצלחה - הסטודיו הראשון שלו בקנזס סיטי נכשל והוא הגיע לעוני קיצוני, לפני שהשתקם והפך למעצב דמיון גלובלי. מתאים לחובבי תרבות וקולנוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הסטודיו הראשון של דיסני בקנזס סיטי נכשל והוא הגיע לעוני קיצוני
- דיסני לא רק צייר דמויות - הוא בנה מחדש את המיתוסים התרבותיים שלנו
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר איילת פאר (בר-אילן) פותחת סדרה על וולט דיסני: לא רק ציורים חמודים, אלא מי שבנה מחדש את המיתוסים של כולנו. הפרק חושף שדיסני לא תמיד היה סיפור הצלחה - הסטודיו הראשון שלו בקנזס סיטי נכשל והוא הגיע לעוני קיצוני, לפני שהשתקם והפך למעצב דמיון גלובלי. מתאים לחובבי תרבות וקולנוע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסטודיו הראשון של דיסני בקנזס סיטי נכשל והוא הגיע לעוני קיצוני · דיסני לא רק צייר דמויות - הוא בנה מחדש את המיתוסים התרבותיים שלנו
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הקהל רוצה אמת, לא רק בידור
15 בינואר 202638 דק׳
היונה משתוקקת למבול
1 ביולי 202629 דק׳
ד"ר אורי לוין | דיפייק כהמשך מורשת הקולנוע הממוחזר: על ההגיון של המונטאז' האלגוריתמי
23 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳
תיאטרון תחת אש: פרופ' גד קינר קיסינגר על חנוך לוין, פרינג' ושמרנות ממסדית
2 ביוני 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
השיחה צוללת אל שורשי התיאטרון הישראלי, החל מההצגה 'את ואני והמלחמה הבאה' של חנוך לוין שחשפה את קיינר לזעם הציבורי, ועד למצב התיאטרון הממסדי כיום. קיינר טוען שהתיאטרון הממוסד נמנע מעיסוק באקטואליה ובטראומת ה-7 באוקטובר בגלל תלות תקציבית ופחד מביקורת שלטונית. לעומת זאת, הוא מזהה בפרינג' את המרחב היחיד שעדיין מעז להעלות מחזות ביקורתיים ונוקבים שמתכתבים עם המציאות הישראלית המורכבת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התיאטרון הממסדי בחר באסקפיזם ומחזות זמר כדי להימנע מעימות עם המציאות הפוליטית הרגישה.
- הפרינג' הישראלי הפך למקלט האחרון ליצירה חופשית, עם הצגות כמו 'איך להישאר הומניסטית אחרי טבח' שמעזות לשאול שאלות קשות.
- ההיסטוריה חוזרת: כמו בעבר עם 'מלכת האמבטיה', גם היום הביקורת החריפה על החברה הישראלית נדחקת לשוליים או לתיאטראות דוגמת תיאטרון יפו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
השיחה צוללת אל שורשי התיאטרון הישראלי, החל מההצגה 'את ואני והמלחמה הבאה' של חנוך לוין שחשפה את קיינר לזעם הציבורי, ועד למצב התיאטרון הממסדי כיום. קיינר טוען שהתיאטרון הממוסד נמנע מעיסוק באקטואליה ובטראומת ה-7 באוקטובר בגלל תלות תקציבית ופחד מביקורת שלטונית. לעומת זאת, הוא מזהה בפרינג' את המרחב היחיד שעדיין מעז להעלות מחזות ביקורתיים ונוקבים שמתכתבים עם המציאות הישראלית המורכבת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התיאטרון הממסדי בחר באסקפיזם ומחזות זמר כדי להימנע מעימות עם המציאות הפוליטית הרגישה. · הפרינג' הישראלי הפך למקלט האחרון ליצירה חופשית, עם הצגות כמו 'איך להישאר הומניסטית אחרי טבח' שמעזות לשאול שאלות קשות. · ההיסטוריה חוזרת: כמו בעבר עם 'מלכת האמבטיה', גם היום הביקורת החריפה על החברה הישראלית נדחקת לשוליים או לתיאטראות דוגמת תיאטרון יפו.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הדיבוק שלפני הדיבוק: שונד והתאטרון היידי הפופולרי, 1880-1920
8 בפברואר 202632 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את "פרויקט הדיבוק", מחקר בין-תחומי המתמקד בתיאטרון היידיש הפופולרי כזירת ידע משמעותית. החוקרת מבחינה בין ה"ארכיון" ל"רפרטואר" ומסבירה כיצד המושג "שונד" (זבל) מנע מחקר מעמיק של תרבות תוססת זו. הפרק בוחן את השפעת הגירת היהודים בסוף המאה ה-19 על התפתחות התיאטרון ומשתמש בביצועים ככלי למחקר היסטורי. מדובר בהזמנה מרתקת למפגש עם תרבות שנשכחה המבקשת להבין את התיאטרון ככלי חי לשיקוף חוויות היסטוריות וחברתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההבחנה התיאורטית של דיאנה טיילור בין הארכיון לבין הרפרטואר חושפת מתח בין זיכרון טקסטואלי יציב לבין זיכרון המגולם בפעולה ובביצוע.
- המושג "שונד" שימש אינטלקטואלים ומבקרים כדי לבטל ולהדיר את תיאטרון היידיש הפופולרי, תוך התעלמות מכך שהיה תרבות ענפה ותוססת.
- תיאטרון היידיש הפופולרי תפקד כצינור מפגש בין-תרבותי וככלי לשימור פולקלור, סיפורים וזהות בקרב קהילות יהודיות בתקופת הגירה מאסיבית.
- ביצוע ככלי ידע (Performance as knowledge) מאפשר לחוקרים להשתמש בתיאטרון כמעבדה להבנת חוויות אומנותיות ותרבותיות מהעבר, מעבר למה שניתן ללמוד מניתוח טקסט בלבד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את "פרויקט הדיבוק", מחקר בין-תחומי המתמקד בתיאטרון היידיש הפופולרי כזירת ידע משמעותית. החוקרת מבחינה בין ה"ארכיון" ל"רפרטואר" ומסבירה כיצד המושג "שונד" (זבל) מנע מחקר מעמיק של תרבות תוססת זו. הפרק בוחן את השפעת הגירת היהודים בסוף המאה ה-19 על התפתחות התיאטרון ומשתמש בביצועים ככלי למחקר היסטורי. מדובר בהזמנה מרתקת למפגש עם תרבות שנשכחה המבקשת להבין את התיאטרון ככלי חי לשיקוף חוויות היסטוריות וחברתיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבחנה התיאורטית של דיאנה טיילור בין הארכיון לבין הרפרטואר חושפת מתח בין זיכרון טקסטואלי יציב לבין זיכרון המגולם בפעולה ובביצוע. · המושג "שונד" שימש אינטלקטואלים ומבקרים כדי לבטל ולהדיר את תיאטרון היידיש הפופולרי, תוך התעלמות מכך שהיה תרבות ענפה ותוססת. · תיאטרון היידיש הפופולרי תפקד כצינור מפגש בין-תרבותי וככלי לשימור פולקלור, סיפורים וזהות בקרב קהילות יהודיות בתקופת הגירה מאסיבית. · ביצוע ככלי ידע (Performance as knowledge) מאפשר לחוקרים להשתמש בתיאטרון כמעבדה להבנת חוויות אומנותיות ותרבותיות מהעבר, מעבר למה שניתן ללמוד מניתוח טקסט בלבד.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שקרים אמיתיים - קולנוע תיעודי בעידן הבינה המלאכותית | ד"ר שמוליק דובדבני, בי"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש
5 בפברואר 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשינויים שעובר הקולנוע התיעודי עם עליית הבינה המלאכותית והזמינות של כלי תיעוד לכל אדם. המרצה מנתח את הגדרות היסוד של הז'אנר, כגון "טיפול יצירתי במציאות", וכיצד טכנולוגיות משנות את האופן שבו אנו תופסים אמת ותיעוד. הוא מביא דוגמאות היסטוריות מרתקות כמו שידור "מלחמת העולמות" של אורסון ולס והדיווח של ה-BBC על קציר הספגטי, כדי להדגים כיצד מדיה משתמשת בקונבנציות עובדתיות כדי לעצב תפיסת מציאות, גם כשמדובר בבדיון. זהו פרק מומלץ ליוצרי קולנוע, סטודנטים וחובבי תקשורת המבקשים להבין את טשטוש הגבולות בין תיעוד לבדיון בימינו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הגדרה היסטורית של קולנוע תיעודי היא "טיפול יצירתי במציאות", אך בעידן הדיגיטלי הגבול בין תיעוד לבדיון מטשטש.
- הדמוקרטיזציה של אמצעי התיעוד הופכת כל אדם ליוצר דוקומנטרי בפוטנציה, מה שמשנה דרמטית את אופי החומרים התיעודיים שבידינו.
- היכולת להבדיל בין עובדות לבדיון תלויה לעיתים קרובות יותר ב"קונבנציות פקטואליות" של המדיום מאשר באמת עצמה.
- הקולנוע התיעודי נועד לעורר מחשבה ופעולה, ולא לשמש כאמצעי לאסקפיזם או בידור טהור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשינויים שעובר הקולנוע התיעודי עם עליית הבינה המלאכותית והזמינות של כלי תיעוד לכל אדם. המרצה מנתח את הגדרות היסוד של הז'אנר, כגון "טיפול יצירתי במציאות", וכיצד טכנולוגיות משנות את האופן שבו אנו תופסים אמת ותיעוד. הוא מביא דוגמאות היסטוריות מרתקות כמו שידור "מלחמת העולמות" של אורסון ולס והדיווח של ה-BBC על קציר הספגטי, כדי להדגים כיצד מדיה משתמשת בקונבנציות עובדתיות כדי לעצב תפיסת מציאות, גם כשמדובר בבדיון. זהו פרק מומלץ ליוצרי קולנוע, סטודנטים וחובבי תקשורת המבקשים להבין את טשטוש הגבולות בין תיעוד לבדיון בימינו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגדרה היסטורית של קולנוע תיעודי היא "טיפול יצירתי במציאות", אך בעידן הדיגיטלי הגבול בין תיעוד לבדיון מטשטש. · הדמוקרטיזציה של אמצעי התיעוד הופכת כל אדם ליוצר דוקומנטרי בפוטנציה, מה שמשנה דרמטית את אופי החומרים התיעודיים שבידינו. · היכולת להבדיל בין עובדות לבדיון תלויה לעיתים קרובות יותר ב"קונבנציות פקטואליות" של המדיום מאשר באמת עצמה. · הקולנוע התיעודי נועד לעורר מחשבה ופעולה, ולא לשמש כאמצעי לאסקפיזם או בידור טהור.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בתיאו-טרון יש חיבור בין גוף לנפש
25 בינואר 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר מיכאל מירו מארח את נתנאלה תירוש, יוצרת ושחקנית, מנכ"לית ומנהלת אמנותית של התיאו-טרון, לשיחה עמוקה על המסע שלה באמנות ובחיים ועל השילוב בין יצירה להתפתחות אישית ורוחנית. שיחה שהיא הזמנה להתבוננות פנימה. מתאים למתעניינים באמנות ובצמיחה אישית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- יצירה ממקום של חופש כדרך לגלות כוחות פנימיים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר מיכאל מירו מארח את נתנאלה תירוש, יוצרת ושחקנית, מנכ"לית ומנהלת אמנותית של התיאו-טרון, לשיחה עמוקה על המסע שלה באמנות ובחיים ועל השילוב בין יצירה להתפתחות אישית ורוחנית. שיחה שהיא הזמנה להתבוננות פנימה. מתאים למתעניינים באמנות ובצמיחה אישית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יצירה ממקום של חופש כדרך לגלות כוחות פנימיים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
וולט דיסני פנטזיה מוסיקלית
22 בינואר 202629 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מוטי פרלמן, ראש תחום הפקות ודיגיטל בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, על האלמנט שבלעדיו הפנטזיה של דיסני לא הייתה שלמה - המוזיקה. מ'סופרקליפרג'ליסטיק' של מרי פופינס ועד 'עולם חדש' של אלאדין, ועל שורשי הליווי המוזיקלי מימי הראינוע. מתאים לחובבי מוזיקה וקולנוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- גם בתקופת הראינוע ה'אילם', הקרנת הסרטים מעולם לא הייתה שקטה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
מוטי פרלמן, ראש תחום הפקות ודיגיטל בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, על האלמנט שבלעדיו הפנטזיה של דיסני לא הייתה שלמה - המוזיקה. מ'סופרקליפרג'ליסטיק' של מרי פופינס ועד 'עולם חדש' של אלאדין, ועל שורשי הליווי המוזיקלי מימי הראינוע. מתאים לחובבי מוזיקה וקולנוע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גם בתקופת הראינוע ה'אילם', הקרנת הסרטים מעולם לא הייתה שקטה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.