מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

על מה הפרק?

הפרק בוחן את תפיסת המלחמה וחוקי המלחמה בעולם העתיק ובמקרא, ומציג את החוקים כתפיסה אידיאלית ואת השלום המקראי ככניעה מוחלטת.

פרופסור נילי וזנה מסבירה כי חוקים בעולם העתיק ביטאו עקרונות אידיאליים של צדק אלוהי ולא חוקים שנאכפו בבתי משפט. בעוד קובצי חוקים כמו חוקי חמורבי התמקדו בזכויות הסוציאליות של החייל, ספר דברים מציג חוקי מלחמה ייחודיים שנכתבו כספרות חתרנית בתקופת השלטון האשורי. בנוסף, המונח קריאה לשלום במקרא פירושו דרישה לכניעה מוחלטת של העיר ושעבודה למס.

/ תובנות מרכזיות

• הפסד במלחמה בעולם העתיק לא נתפס כחולשה של האל המקומי, אלא כביטוי לכעסו של האל על עמו שגרם לו להענישם בידי האויב.
• חוקי חמורבי לא עוסקים בהצדקת יציאה למלחמה או בדיני לחימה מול האויב, אלא בהגנה על זכויותיו הסוציאליות והרכושיות של החייל מול מפקדיו.
• תיאור האכזריות וההוצאות להורג בתבליטים האשוריים שימש כפרופגנדה וטרור פסיכולוגי שמטרתם להרתיע ממלכות וסאליות מחידוש מרד.
• חוקי המלחמה בספר דברים נכתבו במאה השביעית לפני הספירה כטקסט חתרני המציג תרחיש דמיוני שבו יהודה פועלת כמעצמה כובשת.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות