סתיו ושקד מסבירים איך 'ג'ניפרס באדי' עבר מכישלון מביך עם ציון 5.2 לסרט פולחן אהוב – וכל זה בגלל שיווק שגוי שמכר קומדיית אימה נשית כסרט אקשן סקסי לנערים.
בפרק השניים מנתחים את 'ג'ניפרס באדי' מ-2009, סרט אימה־קומדיה שחורה שכתבה דיאבלו קודי (זוכת האוסקר על 'ג'ונו') וכיכבו בו מייגן פוקס ואמנדה סייפריד. השניים מתארים איך הסרט הגיע עם ציפיות עצומות אחרי ההצלחה של 'ג'ונו' אך נכשל קופתית וביקורתית, ספג ציון נמוך, נשכח – ורק כעשור מאוחר יותר התגלה מחדש באינטרנט והפך לסרט פולחן. הם מסבירים ששורש הכישלון היה שיווק מוטעה: הסטודיו מכר סרט העצמה נשי, מטריד ומורכב, כאילו היה סרט אקשן סקסי המיועד לנערים צעירים, ובכך הכזיב גם את הקהל וגם את המבקרים. הפרק מתאים לחובבי קולנוע שמתעניינים בסיפורי 'מאחורי הקלעים' של סרטי פולחן, ומחולק לחלק נטול ספוילרים ולחלק עם ספוילרים.
תובנות מרכזיות
- השיווק יכול להרוס סרט טוב: הסטודיו מיקד את הטריילרים בנשיקה בין מייגן פוקס לאמנדה סייפריד ושיווק לנערים סרט אקשן סקסי, בעוד הסרט עצמו הוא קומדיה שחורה מטרידה על נשיות, כישוף ואונס.
- אפקט הציפיות עובד לשני הכיוונים: 'ג'ונו' הצליח כי הגיע עם ציפיות אפסיות, ואילו 'ג'ניפרס באדי' קרס תחת ציפיות מנופחות אחרי הצלחת קודמו.
- ציון נמוך ב-IMDb מתפקד כ'חותמת' מרתיעה שגורמת לאנשים לא לתת לסרט הזדמנות הוגנת, ולוקח אומץ לשבת ולצפות ברצינות במשהו שכבר 'תויג' ככישלון.
- המעבר מסרטי פולחן של עידן ה-DVD (כמו 'דוני דארקו' ו'מועדון קרב') לסרטי פולחן שמתגלים מחדש דרך האינטרנט שינה את הקצב – לסרט הזה לקח עשור שלם להתפוצץ במקום שנתיים.
- התפקיד היה הזדמנות לפרוץ תדמית: עבור מייגן פוקס (שנתפסה כ'בימבו' אחרי 'רובוטריקים') ואמנדה סייפריד (הבלונדינית התמימה מ'בנות רעות' ו'מאמא מיה') זו הייתה הזדמנות להראות עומק כשחקניות.
מה בעצם קרה, שלקח לאנשים כל כך הרבה זמן לקלוט את הגדולה של הסרט הזה?