מלכים ב 113# - מלכות חִזְקִיָּהוּ

על מה הפרק?

שיעור עיון בספר מלכים על מרד חזקיהו באשור, נפילת שומרון וכיבוש לכיש, שבו הממצא הארכיאולוגי מנפץ דימוי דתי מקובל.

מה שמפתיע כאן הוא שדווקא הארכיאולוגיה, ולא הדרשה, סותרת תמונה דתית מקובלת: תבליטי לכיש שנמצאו בארמון סנחריב מראים יהודים חמושים בחרבות ובקשתות, כלומר בדור חזקיהו הצדיק אנשים כן יצאו להילחם ולא רק בטחו בנס. הרב גם מערער על ההנחה שכל מלכי אשור בתנ"ך הם סנחריב, ומראה שמדובר באנשים שונים עם תיארוך היסטורי מדויק יותר מזה של השושלות המצריות. המתח האמיתי נשאר סביב חזקיהו עצמו, האם עשה נכון כשקיצץ את דלתות ההיכל ושילם מס כבד לאשור, או שהיה עליו לעמוד על שלו ולהיוועץ בישעיהו הנביא שהיה דודו. השאלה שנשארת פתוחה: מדוע דווקא על הבמות, חטא חוזר ונשנה, לא באה אף פעם ענישה חמורה כמו על עבודה זרה.

/ תובנות מרכזיות

• תבליטי לכיש שבארמון סנחריב מוכיחים שיהודי אותו דור נלחמו בפועל עם חרבות וקשתות, בניגוד לתמונה שהם סמכו רק על זכות התורה
• מלכי אשור הנזכרים בתנ"ך היו מבחינה היסטורית אנשים שונים עם רשימת תיארוך מדויקת יותר מזו של מצרים, גם אם חז"ל מזהים את כולם כסנחריב
• חז"ל במסכת פסחים לא הודו לחזקיהו על קיצוץ דלתות ההיכל כדי לשלם מס לאשור, שכן היה עליו לעמוד על שלו ולהיוועץ בישעיהו דודו
• על חטא הבמות, שחזר אצל מלך אחר מלך, לא באה ענישה חמורה כמו על עבודה זרה, משום שהעם סבר בתמימות שהדבר מותר

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות