קשר בין דורי דרך הסיפור- עם מירי פרומר

איך מחזקים את הקשר בין סבים וסבתות לנכדים דרך חוויות וסיפור משותף, גם בתקופת קורונה וריחוק.

בפרק הזה שני פרידמן מארחת את מירי פרומר, מומחית לחינוך בגיל הרך, גננת לשעבר ורכזת גנים בגוש קטיף, סבתא לכ-20 נכדים, לשיחה על הקשר הבין-דורי בין סבים וסבתות לנכדים. השתיים, שהכירו בעבודה בשלטר לצעירים מחוסרי קורת גג, מדברות על למה הקשר הזה כל כך חשוב היום, כשהסבים מעורבים יותר מתמיד בחיי המשפחה אך גם מוגבלים בגלל הקורונה והריחוק. מירי משתפת בפרקטיקות אישיות לחיזוק הקשר, ושני מסגרת אותן כחלק מתפישת 'ספרות עם משמעות' שמנגישה תכנים חינוכיים וטיפוליים דרך ספרות ילדים. הפרק מתאים להורים, ובמיוחד לסבים וסבתות שמחפשים דרך אמיתית להיות נוכחים בחיי הנכדים.

תובנות מרכזיות

• תפקיד הסבא והסבתא שונה מתפקיד ההורה: ההורה מציב גבולות ומחנך, ואילו הסבים מאפשרים לילד לחוות קשר בלתי-פורמלי, אוהב, מחבק ומכיל.
• קשר עם נכדים לא נוצר מאליו אלא מתוך עבודה תמידית ומכוונת, ובעיקר דרך יצירת חוויות משותפות ולא רק דרך שיחות.
• מירי הפכה למנהג קבוע להקדיש שלושה ימים אחד-על-אחד לכל נכד סביב בר/בת המצווה שלו, ימים שבהם היא כולה שלו והוא כולו שלה.
• המשמעות של הקשר היא דו-כיוונית: הוא נותן לסבים תחושת חיבור ונחיצות, ולילדים תחושת שייכות, קרבה לדור רחוק והבנה אחרת של הדברים.
• כדי שלא ייווצר נתק בין-דורי, הסבים חייבים להשתלב באופן פעיל בעולם של הילדים, גם דרך טלפון, זום ומפגשים, ולהתאים את הפעילות לפי גיל הנכד.