מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

365Scores מגיעה למעל 20 מיליון משתמשים פעילים בחודש, מעל 40 שפות ותוכן מקומי ממעל 200 מדינות וטריטוריות - הליבה היא ערוץ תוכן ספורט אישי שמותאם להעדפות, לשפה ולמדינה של המשתמש. · האתגר ההנדסי המרכזי הוא הצלבת מידע ממקורות רבים: היתרון הוא כיסוי רחב, אבל הסיכון הוא 'להפוך לפח הזבל של טעויות האינטרנט' - ולכן בנו מנוע ולידציה שמזהה למשל אם תוצאה השתנתה בגלל ביטול גול ב-VAR או בגלל מקור שלא התעדכן. · הצלבת מקורות מאפשרת לייצר מידע חדש שאף מקור בודד לא סיפק - למשל התראת 'שבירת הגשה' בטניס, שמורכבת ממקור אחד שיודע מי מגיש ומקור אחר שמספק את התוצאה. · פריצת הדרך השיווקית הגיעה במקרה: לאחר ששינו הגדרות שפה בקונפיגורציה של חנות התוספים של כרום, ראו פתאום אלפי הורדות וגילו את הכוח של ASO (שיווק בחנויות), הרבה לפני שזה הפך לנחלת הכלל. · החברה צמחה בשיטת bootstrap עד מאות אלפי משתמשים ורק אז גייסה השקעה ראשונה, בעיקר בזכות הוכחת הביקוש למוצר ועליית עידן המובייל.

ספורט

ספורט העתיד

רותם יפעת וליאור רביבו

27 פרקים

על התוכנית

תוכנית על חדשנות וטכנולוגיה בספורט ואיך היא מגבירה את חווית האוהדים, הספורטאים המקצועיים והחובבים (וההורים שלהם) ובכלל את כל האקוסיסטם של עולם הספורט כולל ההשפעה שלו על עולם ההייטק. אנחנו נדבר על טרנדים עכשווים ועתידיים, נראיין מומחים מחברות סטארטאפ קטנות עם עתיד מבטיח אבל גם מחברות ענק כמו אינטל אבל גם אוהדים וספורטאים. מיועד לכל חובבי וחובבות הספורט בין אם כצופים או פעילים, אבל גם לאנשי טכנולוגיה, שיווק ומשקיעים שרוצים להכיר טוב יותר את התחום המרתק הזה.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה ספורט העתיד?

ספורט העתיד הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית ספורט מאת רותם יפעת וליאור רביבו. פודקאסט החוקר את החיבור המרתק בין טכנולוגיה, מדע ועולם הספורט. בארכיון 27 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	ספורט
פרקים בארכיון	27
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-45 דקות
הפרק האחרון	23 במאי 2023
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 ביולי 2026

תובנות

מטולבר תמים בדפדפן ל-20 מיליון משתמשים בחודש

רואי אהרוני מ-365Scores מספר איך כל החברה צמחה מרעיון תמים - "בוא נעשה טולבר שיקפיץ תוצאות בדפדפן" - ועד מוצר ספורט גלובלי ב-40 שפות. רותם יפת וליאור מנחים שיחות על הצומת בין טכנולוגיה, מדע וספורט.

פרק אחד פותח את המעטפת המדעית של ספורטאי אולימפי בישראל - שלוש שכבות, מטיפול רפואי ועד פיתוח טכנולוגי בשיתוף הטכניון; אחר עוסק ברשת 5G פרטית שמשנה את חוויית הצפייה באצטדיון מלא.

מי שמתעניין בכסף, חדשנות והנדסה שמאחורי המשחק יקבל כאן את הסיפור היזמי, לא רק את התוצאה.

כלכלת ספורטכדורגליזמותטכנולוגיההשקעות

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת ספורט העתיד

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

3.7

תובנות לפרק

פודקאסט החוקר את החיבור המרתק בין טכנולוגיה, מדע ועולם הספורט.

המנחה

המנחים רותם יפת וליאור ניגשים לשיחות מתוך סקרנות עמוקה ומקצועיות, תוך שהם מלווים יזמים ואנשי מקצוע במסעותיהם האישיים והטכנולוגיים. הם מאופיינים בגישה מובנית ומעמיקה המאפשרת לאורחים לפרוס את הסיפור שמאחורי החדשנות, תוך חיבור לעולם העשייה המעשי.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בפורמט ראיונות מעמיק ומובנה המתמקד בחשיפת התהליכים והאתגרים שמאחורי מיזמים טכנולוגיים בתחום הספורט. הטון המוגש הוא מקצועי, ענייני ונגיש, המשלב סיפורים אישיים עם ניתוחים טכניים ומתודולוגיים מורכבים.

חדשנות וטכנולוגיה בעולם הספורטהשילוב בין מדע ונתונים לשיפור ביצועים ובריאותמסע יזמי: מרעיון ועד בניית מוצר גלובליהנגשת טכנולוגיות מורכבות לשימוש יומיומיניהול מותגים וריטייל בעידן הטכנולוגי

תובנות הזהב מהארכיון

חדשנות פורצת דרך נוצרת לעיתים קרובות מתוך צורך אישי או גילוי מקרי במהלך הפיתוח
הצלחה מוצרית מחייבת בניית מנגנוני ולידציה אמינים כדי לתרגם נתונים גולמיים למידע בעל ערך
הפער המשמעותי ביותר אינו בטכנולוגיה עצמה, אלא בהנגשתה ובהתאמתה המדויקת לצרכי המשתמש
שיתופי פעולה בין-תחומיים בין עולם האקדמיה והמחקר לבין השטח הם המפתח למצוינות ודיוק ספורטיבי

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה ליזמים, אנשי טכנולוגיה, מנהלי ספורט וחובבי חדשנות המעוניינים להעמיק בהבנת השילוב בין מדע מתקדם לביצועים פיזיים וחוויית צפייה.

השאלות הבולטות בארכיון

365Scores: איך בונים מנוע ספורט גלובלי מטולבר ישראלי

למה שלא נעשה טולבר שיקפיץ לי תוצאות בדפדפן? - הרעיון התמים של עמי, המנכ"ל, שממנו צמחה כל החברה.

חדשנות אולימפית מולי אפשטיין - הוועד האולימפי בישראל

כיצד המעטפת שספורטאי אולימפי בישראל מקבל מתורגמת למערכת תומכת, והאם אפשר להשוות את זה למערך הגנה אווירית?

אצטדיונים חכמים - ירון וקסמן, סטדיקום

כיצד ניתן לגשר על הפער שבין הטכנולוגיה הקיימת לבין הפיכתה למוצר איכותי ונוח לשימוש עבור הקהל, בדומה לדוגמת גוגל גלס?

הדאטה של המוח - יאיר לוי, בריין ספייס

כיצד הטכנולוגיה של בריינספייס מגשרת על הפער בין המכשור הרפואי המסורתי והמסורבל לבין הצורך בנתונים דיגיטליים נגישים ומהימנים?

ניתוח זיעה - חמי ראם מיופי YOPI

איך הגעתם למסקנה שיש פרמטרים בגוף שמשתנים בקורלציה לצריכת חמצן ושניתן למדוד אותם ללא מסכה?

שעוני ספורט חכמים - אבישי פריז, גרמין ישראל

מה הסיפור מאחורי המעבר מחברת רונלייט להקמת סטארט-אפ, המכירה שלו לאיירון סורס, והחזרה לניהול רונלייט?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של ספורט העתיד זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

איך סטארט-אפ ישראלי שהתחיל מטולבר קטן שמקפיץ תוצאות הפך לאפליקציית ספורט עם מעל 20 מיליון משתמשים פעילים בחודש ב-200 מדינות.

המנחים רותם יפת וצוות הפודקאסט מארחים את רואי אהרוני, סמנכ"ל ב-365Scores, שמספר את סיפור הקמת החברה - מהיכרות בצבא (יחידת ממר"ם) ועד מוצר ספורט גלובלי. אהרוני מתאר איך הרעיון נולד בסוף שנות ה-2000 מעולם הטולברים, איך השיקו תוסף לדפדפן בשיתוף ערוץ הספורט, וכיצד גילו במקרה את כוחו של שיווק בחנויות התוספים כשהמוצר צמח בספרדית, ערבית ופורטוגזית. הפרק עוסק לעומק במנוע הטכנולוגי שאוסף ומצליב מידע ספורט בזמן אמת ממאות מקורות. מתאים למי שמתעניין ביזמות טכנולוגית, בעולם הספורט-טק ובסיפורי בנייה של מוצר גלובלי מישראל.

365Scores מגיעה למעל 20 מיליון משתמשים פעילים בחודש, מעל 40 שפות ותוכן מקומי ממעל 200 מדינות וטריטוריות - הליבה היא ערוץ תוכן ספורט אישי שמותאם להעדפות, לשפה ולמדינה של המשתמש.
האתגר ההנדסי המרכזי הוא הצלבת מידע ממקורות רבים: היתרון הוא כיסוי רחב, אבל הסיכון הוא 'להפוך לפח הזבל של טעויות האינטרנט' - ולכן בנו מנוע ולידציה שמזהה למשל אם תוצאה השתנתה בגלל ביטול גול ב-VAR או בגלל מקור שלא התעדכן.
הצלבת מקורות מאפשרת לייצר מידע חדש שאף מקור בודד לא סיפק - למשל התראת 'שבירת הגשה' בטניס, שמורכבת ממקור אחד שיודע מי מגיש ומקור אחר שמספק את התוצאה.
פריצת הדרך השיווקית הגיעה במקרה: לאחר ששינו הגדרות שפה בקונפיגורציה של חנות התוספים של כרום, ראו פתאום אלפי הורדות וגילו את הכוח של ASO (שיווק בחנויות), הרבה לפני שזה הפך לנחלת הכלל.
החברה צמחה בשיטת bootstrap עד מאות אלפי משתמשים ורק אז גייסה השקעה ראשונה, בעיקר בזכות הוכחת הביקוש למוצר ועליית עידן המובייל.

השאלה הבולטת בפרק

למה שלא נעשה טולבר שיקפיץ לי תוצאות בדפדפן? - הרעיון התמים של עמי, המנכ"ל, שממנו צמחה כל החברה.

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

רותם יפעת וליאור רביבו מארחים אנשי ספורטק - מהמנהל המדעי של הוועד האולימפי ועד מייסד חברת מוח שפיתחה קסדה בלי ג'ל - כדי להבין איך טכנולוגיה משנה את המשחק.

המעטפת לספורטאי אולימפי בישראל בנויה משלוש שכבות: תחזוקת שבר (טיפול רפואי), שגרת בדיקות (בקרה וניטור) ופיתוח (מחקר יישומי, בשיתוף הטכניון)
סטאדיקום פותרת את צוואר הבקבוק של תקשורת באצטדיון עמוס באמצעות רשת 5G פרטית ומקומית, עם פליטת קרינה נמוכה משמעותית מאנטנה סלולרית רגילה
בריינספייס פיתחה קסדה אוטומטית לקריאת פעילות מוחית בלי ג'ל ובלי מגע יד אדם, ובכך מנגישה 'בריינדאטה' מחוץ למעבדה הקלינית

כשמול אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי, מתאר ברצינות גמורה כמה דומה המעטפת המקצועית של ספורטאי למערך הגנה אווירית, מבינים ש'ספורט העתיד' לא עוסק בגאדג'טים. רותם יפעת וליאור רביבו יושבים עם האנשים שבונים את התשתית מאחורי ההישג.

המעטפת הזו, מסביר אפשטיין, בנויה משלוש שכבות: תחזוקת שבר - הטיפול הרפואי השוטף; שגרת בדיקות - הבקרה והניטור; ופיתוח - מחקר יישומי בשיתוף הטכניון. זו לא מטאפורה, זו מערכת.

משם הפודקאסט נע אל הקהל. ירון וקסמן מסטאדיקום מדבר על בעיה שכל מי שהיה במשחק מכיר - הרשת קורסת כשהאצטדיון מלא. הפתרון שלהם הוא רשת 5G פרטית ומקומית, ועם בונוס לא צפוי: פליטת קרינה נמוכה בהרבה מאנטנה סלולרית רגילה, כי היא מתמקדת באזור מצומצם.

ואז יש את הפרק שגולש כמעט לתחום אחר. יאיר לוי מבריינספייס מספר איך לקחו את חקר המוח מהמעבדה הקלינית - מ-EEG מסורבל שדורש ג'ל ומומחה - לקסדה אוטומטית שאוספת נתונים בלי מגע יד אדם. פתאום 'בריינדאטה', מדידה כמותית של רגש וכוונה, נעשית נגישה. זה הקו שמחבר את כל האורחים: טכנולוגיה שלא רק מודדת ספורט, אלא משנה מי בכלל יכול לגעת בו.

ספורט טכנולוגיה חדשנות סטארטאפ הייטק פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון23 במאי 2023

365Scores - כל המידע, כל משחק - רועי אהרוני

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

שיחה עם רועי אהרוני, סמנכ"ל 365Scores, על אפליקציה שמסננת ומתאימה אישית מידע ספורט מרחבי העולם - מתוצאות בזמן אמת ועד פרטים קטנים. דנים במה שמייחד אותם, למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר, ואיך התמודדו עם משבר הקורונה. מתאים לחובבי ספורט וטכנולוגיה.

קראו עוד ▾

סמנכ"ל 365Scores רועי אהרוני על אפליקציית הספורט שמתאימה את המידע לכל משתמש.

איך 365Scores מתאימה אישית את המידע לכל משתמש
למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר

פרקים אחרונים

365Scores - כל המידע, כל משחק - רועי אהרוני
23 במאי 202351 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם רועי אהרוני, סמנכ"ל 365Scores, על אפליקציה שמסננת ומתאימה אישית מידע ספורט מרחבי העולם - מתוצאות בזמן אמת ועד פרטים קטנים. דנים במה שמייחד אותם, למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר, ואיך התמודדו עם משבר הקורונה. מתאים לחובבי ספורט וטכנולוגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- איך 365Scores מתאימה אישית את המידע לכל משתמש
- למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם רועי אהרוני, סמנכ"ל 365Scores, על אפליקציה שמסננת ומתאימה אישית מידע ספורט מרחבי העולם - מתוצאות בזמן אמת ועד פרטים קטנים. דנים במה שמייחד אותם, למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר, ואיך התמודדו עם משבר הקורונה. מתאים לחובבי ספורט וטכנולוגיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך 365Scores מתאימה אישית את המידע לכל משתמש · למה דווקא הדורות הצעירים נמשכים למוצר
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
חדשנות אולימפית מולי אפשטיין - הוועד האולימפי בישראל
1 במאי 202345 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחים המגישים את מול אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, כדי להבין כיצד טכנולוגיה ומדע משנים את פני הספורט ההישגי. הדיון מתמקד במעטפת המקצועית שניתנת לספורטאים, המחולקת לשלוש שכבות: טיפול בבעיות, בקרה שוטפת, ופיתוח טכנולוגי מתקדם בשיתוף פעולה עם הטכניון. הפרק מיועד למי שמתעניין בשילוב בין עולם הסטארט-אפ לבין המצוינות בספורט, ומציע הצצה למאחורי הקלעים של הכנת המשלחות האולימפיות. זוהי הזדמנות ללמוד על המתודולוגיות המדעיות שמטרתן להפוך את הספורט הישראלי לחכם ומדויק יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- האולימפיאדה מוגדרת כתקופה שבין המשחקים האולימפיים, ולא כמשחקים עצמם.
- תפקידו של הוועד האולימפי הוא להוות מגדלור מקצועי המנחיל מתודות לאיגודים, ולא ניהול ישיר של אגודות הספורט בדרגים הנמוכים.
- המעטפת לספורטאי אולימפי בישראל בנויה משלוש שכבות: תחזוקת שבר (טיפול רפואי), שגרת בדיקות (בקרה וניטור), ופיתוח (מחקר יישומי).
- שיתוף פעולה מיוחד בין הוועד האולימפי לטכניון נועד להטמיע כלים טכנולוגיים וסטארט-אפיים מתוך הבנה שספורט חכם ומדויק הוא המפתח להצלחה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארחים המגישים את מול אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, כדי להבין כיצד טכנולוגיה ומדע משנים את פני הספורט ההישגי. הדיון מתמקד במעטפת המקצועית שניתנת לספורטאים, המחולקת לשלוש שכבות: טיפול בבעיות, בקרה שוטפת, ופיתוח טכנולוגי מתקדם בשיתוף פעולה עם הטכניון. הפרק מיועד למי שמתעניין בשילוב בין עולם הסטארט-אפ לבין המצוינות בספורט, ומציע הצצה למאחורי הקלעים של הכנת המשלחות האולימפיות. זוהי הזדמנות ללמוד על המתודולוגיות המדעיות שמטרתן להפוך את הספורט הישראלי לחכם ומדויק יותר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האולימפיאדה מוגדרת כתקופה שבין המשחקים האולימפיים, ולא כמשחקים עצמם. · תפקידו של הוועד האולימפי הוא להוות מגדלור מקצועי המנחיל מתודות לאיגודים, ולא ניהול ישיר של אגודות הספורט בדרגים הנמוכים. · המעטפת לספורטאי אולימפי בישראל בנויה משלוש שכבות: תחזוקת שבר (טיפול רפואי), שגרת בדיקות (בקרה וניטור), ופיתוח (מחקר יישומי). · שיתוף פעולה מיוחד בין הוועד האולימפי לטכניון נועד להטמיע כלים טכנולוגיים וסטארט-אפיים מתוך הבנה שספורט חכם ומדויק הוא המפתח להצלחה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אצטדיונים חכמים - ירון וקסמן, סטדיקום
19 באפריל 202333 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארחים נציגי הפודקאסט ודנה, סטודנטית לניהול ספורט, ומארחים את ירון וקסמן מחברת סטאדיקום. השיחה מתמקדת בבעיית התקשורת והחוויה באצטדיונים המוניים, וכיצד הטכנולוגיה שלהם מציעה פתרון באמצעות רשת 5G פרטית ומקומית. הפרק מיועד לחובבי טכנולוגיה, מנהלי ספורט וקהל המעוניין להבין את עתיד חוויית הצפייה במשחקים. בנוסף, נערך דיון על השימוש בטכנולוגיה במונדיאל בקטר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חברת סטאדיקום מספקת פתרון תשתיות לאצטדיונים, הכולל אנטנות ורשת ענן מקומית, במטרה ליצור חוויית צופה רציפה ללא תלות בעומס הרשת החיצונית.
- הטכנולוגיה של סטאדיקום מציעה פליטת קרינה נמוכה משמעותית מאנטנות סלולריות רגילות, מכיוון שהיא מתמקדת באזור מצומצם בתוך האצטדיון.
- ניהול אירועי ספורט גדולים עובר שינוי טכנולוגי משמעותי, כפי שנראה במונדיאל בקטר עם שימוש בתאום דיגיטלי לסימולציה וניהול סיכונים.
- קיים הבדל מהותי בין טכנולוגיה קיימת לבין מוצר המונגש נכון למשתמש, כפי שהדגים הדיון על כישלונות וצלחות טכנולוגיות בעבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארחים נציגי הפודקאסט ודנה, סטודנטית לניהול ספורט, ומארחים את ירון וקסמן מחברת סטאדיקום. השיחה מתמקדת בבעיית התקשורת והחוויה באצטדיונים המוניים, וכיצד הטכנולוגיה שלהם מציעה פתרון באמצעות רשת 5G פרטית ומקומית. הפרק מיועד לחובבי טכנולוגיה, מנהלי ספורט וקהל המעוניין להבין את עתיד חוויית הצפייה במשחקים. בנוסף, נערך דיון על השימוש בטכנולוגיה במונדיאל בקטר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חברת סטאדיקום מספקת פתרון תשתיות לאצטדיונים, הכולל אנטנות ורשת ענן מקומית, במטרה ליצור חוויית צופה רציפה ללא תלות בעומס הרשת החיצונית. · הטכנולוגיה של סטאדיקום מציעה פליטת קרינה נמוכה משמעותית מאנטנות סלולריות רגילות, מכיוון שהיא מתמקדת באזור מצומצם בתוך האצטדיון. · ניהול אירועי ספורט גדולים עובר שינוי טכנולוגי משמעותי, כפי שנראה במונדיאל בקטר עם שימוש בתאום דיגיטלי לסימולציה וניהול סיכונים. · קיים הבדל מהותי בין טכנולוגיה קיימת לבין מוצר המונגש נכון למשתמש, כפי שהדגים הדיון על כישלונות וצלחות טכנולוגיות בעבר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הדאטה של המוח - יאיר לוי, בריין ספייס
21 במרץ 202343 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יאיר לוי, מהנדס אלקטרוניקה ויוצא התעשייה הביטחונית, מסביר איך החברה שלו הופכת פעילות מוחית למדדים כמותיים פשוטים שניתן להזין לכל אפליקציה. בניגוד לשיטות עבר כמו MRI או EEG ידני ומסורבל, הטכנולוגיה שלהם מאפשרת איסוף נתונים רציף ואוטומטי. המטרה היא להפוך את המוח לנגיש לכולם ולהפוך רגשות ותגובות אנושיות לנתוני ענן סטנדרטיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המוח מייצר דאטה רציף בכל רגע, אך הכלים הקיימים עד היום היו מסורבלים מדי ודרשו תפעול ידני מורכב.
- הפתרון של Brain-Space מבוסס על קסדה שפועלת ללא ג'ל או עזרה חיצונית, מה שמאפשר איסוף נתונים מסיבי.
- הפיכת המוח לנתונים כמותיים מאפשרת למפתחים להשתמש ב-API כדי לשלב תובנות מוחיות באפליקציות ומוצרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יאיר לוי, מהנדס אלקטרוניקה ויוצא התעשייה הביטחונית, מסביר איך החברה שלו הופכת פעילות מוחית למדדים כמותיים פשוטים שניתן להזין לכל אפליקציה. בניגוד לשיטות עבר כמו MRI או EEG ידני ומסורבל, הטכנולוגיה שלהם מאפשרת איסוף נתונים רציף ואוטומטי. המטרה היא להפוך את המוח לנגיש לכולם ולהפוך רגשות ותגובות אנושיות לנתוני ענן סטנדרטיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המוח מייצר דאטה רציף בכל רגע, אך הכלים הקיימים עד היום היו מסורבלים מדי ודרשו תפעול ידני מורכב. · הפתרון של Brain-Space מבוסס על קסדה שפועלת ללא ג'ל או עזרה חיצונית, מה שמאפשר איסוף נתונים מסיבי. · הפיכת המוח לנתונים כמותיים מאפשרת למפתחים להשתמש ב-API כדי לשלב תובנות מוחיות באפליקציות ומוצרים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
ניתוח זיעה - חמי ראם מיופי YOPI
23 בפברואר 202354 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מייסד חברת יופי מספר איך הגיע ליזמות דרך הנדסת מכונות, סטארט-אפ של כסדות אופניים בשנות ה-90 ופיתוח חומר בולם זעזועים. נקודת המפנה הייתה ניתוח מעקפים שהגיע בלי סימני אזהרה, למרות שניטר את עצמו עם רצועת חזה ובדיקות מאמץ שגרתיות. מכאן הגיע להבנה שדופק הוא מדד חלקי, ושצריכת חמצן היא מה שבאמת מספר מה קורה בגוף, כי בלי חמצן אין ייצור אנרגיה. עד אז אפשר היה למדוד צריכת חמצן רק במעבדה עם מסכה, והפתרון שהוא ושותפו מנחם גנות חיפשו נשען על ממצא שצריכת החמצן בדם משתנה בקורלציה לרמת האשלגן - ומכאן ניסו למדוד אותו באופן רציף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הטריגר לפיתוח היה אישי: ניתוח מעקפים שהגיע בלי סימני אזהרה, למרות ניטור שגרתי עם רצועת חזה ובדיקות מאמץ.
- דופק לבדו לא מספיק - צריכת חמצן היא המדד שמראה כמה אנרגיה הגוף מייצר, כי כדי לייצר אנרגיה צריך חמצן.
- המפתח הטכנולוגי שמצאו הוא הקשר הקורלטיבי בין רמת האשלגן בדם לצריכת החמצן, מה שאולי מאפשר מדידה בלי מסכה.
- הפיתוח נשען על שנים של קריאת מאמצים וניסויים במעבדה, כולל פרוטוקול שהביא נבדקים עד VO2max במדרגות של חמש דקות כדי לאסוף יותר דאטה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
מייסד חברת יופי מספר איך הגיע ליזמות דרך הנדסת מכונות, סטארט-אפ של כסדות אופניים בשנות ה-90 ופיתוח חומר בולם זעזועים. נקודת המפנה הייתה ניתוח מעקפים שהגיע בלי סימני אזהרה, למרות שניטר את עצמו עם רצועת חזה ובדיקות מאמץ שגרתיות. מכאן הגיע להבנה שדופק הוא מדד חלקי, ושצריכת חמצן היא מה שבאמת מספר מה קורה בגוף, כי בלי חמצן אין ייצור אנרגיה. עד אז אפשר היה למדוד צריכת חמצן רק במעבדה עם מסכה, והפתרון שהוא ושותפו מנחם גנות חיפשו נשען על ממצא שצריכת החמצן בדם משתנה בקורלציה לרמת האשלגן - ומכאן ניסו למדוד אותו באופן רציף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטריגר לפיתוח היה אישי: ניתוח מעקפים שהגיע בלי סימני אזהרה, למרות ניטור שגרתי עם רצועת חזה ובדיקות מאמץ. · דופק לבדו לא מספיק - צריכת חמצן היא המדד שמראה כמה אנרגיה הגוף מייצר, כי כדי לייצר אנרגיה צריך חמצן. · המפתח הטכנולוגי שמצאו הוא הקשר הקורלטיבי בין רמת האשלגן בדם לצריכת החמצן, מה שאולי מאפשר מדידה בלי מסכה. · הפיתוח נשען על שנים של קריאת מאמצים וניסויים במעבדה, כולל פרוטוקול שהביא נבדקים עד VO2max במדרגות של חמש דקות כדי לאסוף יותר דאטה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שעוני ספורט חכמים - אבישי פריז, גרמין ישראל
8 בפברואר 202356 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
העונה השנייה של הפודקאסט נפתחת עם עדכונים על שותפות חדשה עם המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט והרחבת צוות התוכנית. המנחים מראיינים את אבישי פריז, מנכ״ל רונלייט, שמשתף במסעו המקצועי: החל מעבודתו כנער בבאג, דרך הקמת הסטארטאפ Warranter שנרכש על ידי איירון סורס, ועד חזרתו להובלת רונלייט. הדיון נוגע בניהול מותגים בינלאומיים כמו גרמין וגופרו ובחיבור בין טכנולוגיה למוצרי צריכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הסטארטאפ שהקים, Warranter, הקדים את זמנו וסיפק פתרון דיגיטלי לאחריות מוצרים, מה שהוביל אותו לאקזיט באיירון סורס.
- רונלייט הפכה לחברה משמעותית בשוק הישראלי, עם נוכחות במיליוני בתים דרך מוצרים כמו גרמין, גופרו ומכשירי חשמל חכמים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
העונה השנייה של הפודקאסט נפתחת עם עדכונים על שותפות חדשה עם המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט והרחבת צוות התוכנית. המנחים מראיינים את אבישי פריז, מנכ״ל רונלייט, שמשתף במסעו המקצועי: החל מעבודתו כנער בבאג, דרך הקמת הסטארטאפ Warranter שנרכש על ידי איירון סורס, ועד חזרתו להובלת רונלייט. הדיון נוגע בניהול מותגים בינלאומיים כמו גרמין וגופרו ובחיבור בין טכנולוגיה למוצרי צריכה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסטארטאפ שהקים, Warranter, הקדים את זמנו וסיפק פתרון דיגיטלי לאחריות מוצרים, מה שהוביל אותו לאקזיט באיירון סורס. · רונלייט הפכה לחברה משמעותית בשוק הישראלי, עם נוכחות במיליוני בתים דרך מוצרים כמו גרמין, גופרו ומכשירי חשמל חכמים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פוקר בעולם טכנולוגי - אייל ״קסיאס״ אשכר
3 באפריל 202240 דק׳
IntelliGym -הטייסים שבנו את חדר הכושר של המוח דני דנקנר מ
20 במרץ 202245 דק׳
eSports games - הספורט של הדור הבא
6 במרץ 202239 דק׳
Sencyמדייקים את תנועת הגוף בעולם הכושר גל רוטמן מ
20 בפברואר 202245 דק׳