שעון המלכה - סיפורו של שוד השעונים הגדול בירושלים
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 12 במרץ 2026 |
|---|---|
| אורך | 36 דק׳ (קצר ב-10% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | שוד שעון המלכה |
| אורחים | אברהם ברגה, אוהנס מרקיריין, דוויד סולמון, ורה סולמון, ליאו אריה, מרי אנטואנט, נאמן דילר |
| קטגוריה | היסטוריה |
על מה הפרק עם אברהם ברגה?
השעון היקר בעולם שברגה בנה למרי אנטואנט הגיע דרך תרומה של ורה סולמון למוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, ובליל סערה ב-1983 נגנב בשוד הגדול בתולדות ישראל שאיש לא הצליח לפענח.
שעון המלכה, יצירת המופת שאברהם ברגה בנה למרי אנטואנט עם 823 חלקים מזהב, פלטינה וספיר, עבר במאה ה-19 עד לאספן היהודי דוד סולמון. בתו ורה, שהאמינה שאמנות האסלאם תגשר בין יהודים לערבים, תרמה את האוסף בתנאי שיוצג במוזיאון חדש שיוקדש כולו לאמנות האסלאם, וכך קם המוזיאון ברחוב הפלמ"ח ברחביה. השען הארמני אוהנס מרקיריין טיפל בשעונים ארבע שנים בידיים רועדות, עד שבליל שישי סוער ב-16 באפריל 1983 נגנבו השעון והאוסף כולו בשווי מאות מיליוני דולרים, בשוד הגדול בתולדות המדינה. החוקרים מיהרו לחשוד במרקיריין ואחר כך בעבריין נאמן דילר, אבל מרקיריין לא נגע בזה ודילר שהה באירופה, והתעלומה נותרה פתוחה כי מי שגנב שעונים כאלה לא יוכל למכור אותם בשוק החופשי.
/ תובנות מרכזיות
- התרומה של ורה סולמון נבעה מאמונה שאמנות האסלאם תייצר סובלנות ותגשר בין יהודים לערבים, ולכן התנתה שהאוסף יוצג רק במוזיאון שיוקדש כולו לאמנות האסלאם.
- מרקיריין היה האדם היחיד בישראל שידע לטפל בשעונים הנדירים, וכשטיפל בשעון המלכה ידיו רעדו, ובדיוק הבקיאות הזאת הפכה אותו לחשוד הראשון בשוד.
- לב התעלומה: מי שגנב את השעונים לא יכול היה למכור אותם בשוק החופשי, כי פרטי האוסף הגנוב הועברו מיד לכל בתי המכירות בעולם.
- שני החשודים המרכזיים לא התאימו: מרקיריין עבר פוליגרפים והכחיש, מנהל המוזיאון הצהיר שהוא בטוח שזה לא הוא, ואילו העבריין נאמן דילר שהה באירופה בזמן השוד.
האם ניתן לגנוב פריט אמנות בעל ערך עולמי שאי אפשר למכור בשוק החופשי, ומה עושים איתו לאחר מכן?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- שעון המלכה, יצירת המופת שאברהם ברגה בנה למרי אנטואנט עם 823 חלקים מזהב, פלטינה וספיר, עבר במאה ה-19 עד לאספן היהודי דוד סולמון. בתו ורה, שהאמינה שאמנות האסלאם תגשר בין יהודים לערבים, תרמה את האוסף בתנאי שיוצג במוזיאון חדש שיוקדש כולו לאמנות האסלאם, וכך קם המוזיאון ברחוב הפלמ"ח ברחביה. השען הארמני אוהנס מרקיריין טיפל בשעונים ארבע שנים בידיים רועדות, עד שבליל שישי סוער ב-16 באפריל 1983 נגנבו השעון והאוסף כולו בשווי מאות מיליוני דולרים, בשוד הגדול בתולדות המדינה. החוקרים מיהרו לחשוד במרקיריין ואחר כך בעבריין נאמן דילר, אבל מרקיריין לא נגע בזה ודילר שהה באירופה, והתעלומה נותרה פתוחה כי מי שגנב שעונים כאלה לא יוכל למכור אותם בשוק החופשי.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- התרומה של ורה סולמון נבעה מאמונה שאמנות האסלאם תייצר סובלנות ותגשר בין יהודים לערבים, ולכן התנתה שהאוסף יוצג רק במוזיאון שיוקדש כולו לאמנות האסלאם. · מרקיריין היה האדם היחיד בישראל שידע לטפל בשעונים הנדירים, וכשטיפל בשעון המלכה ידיו רעדו, ובדיוק הבקיאות הזאת הפכה אותו לחשוד הראשון בשוד. · לב התעלומה: מי שגנב את השעונים לא יכול היה למכור אותם בשוק החופשי, כי פרטי האוסף הגנוב הועברו מיד לכל בתי המכירות בעולם. · שני החשודים המרכזיים לא התאימו: מרקיריין עבר פוליגרפים והכחיש, מנהל המוזיאון הצהיר שהוא בטוח שזה לא הוא, ואילו העבריין נאמן דילר שהה באירופה בזמן השוד.
מתיאור הפרק
סיפור חזק וטוב על שעון יוצא דופן בן מאות שנים, על חזון של שלום בין יהודים לערבים ועל שודד אחד שביצע את הפשע המושלם. זהו סיפורו של שוד השעונים הגדול במוזיאון לאומנות האיסלם בירושלים.
/ עוד פרקים על היסטוריה יהודית
- פרשת-שבוע-הרב-אלישע-אבינרפרשת וארא - ארבע לשונות הגאולה ויעד עם ישראלארבע לשונות הגאולה בפרשת וארא אינן רק שחרור מעבדות, אלא תהליך מדורג שמרומם עם של עבדים עד שיהיה ראוי לקבל תורה ולהיות עם לה'.
- פרשת-שבוע-הרב-אלישע-אבינרפרשת שמות: למה נעלמים השמות ומתי הם חוזריםשיעור על פתיחת ספר שמות: למה התורה חוזרת על שמות השבטים, ולמה דווקא בלידת משה רבנו השמות נעלמים.
- פרשת-שבוע-הרב-אלישע-אבינרפרשת ויגש - "יעקב יעקב" וסוד ה'הנני'מדוע קורא הקדוש ברוך הוא "יעקב יעקב" פעמיים - ומה זה מלמד על המשימה הייחודית של יעקב אבינו ועל ה'הנני' שכל יהודי נדרש לומר.
- פילוסופיה-ויהדות-תל-אביב-360פילוסופיה-ויהדות-תל-אביב-360הרצאה על דרשת העוני הרוחני של מייסטר אקארט ועל המתח סביב הנגשת ידע פילוסופי־תיאולוגי להמון הלא־מלומד בימי הביניים.