השחקנים שמאחורי 'אחד העם אחד' חושפים איך סדרה על בניין גזעני מתל אביב הפכה לאחת הקומדיות הויראליות והמשפיעות של הטלוויזיה הישראלית.
בפרק זה של 'סדרתיות' מארחות רותה קופפר וגילי איזיקוביץ' מ'כאן תרבות' את היוצרים והשחקנים אורי גוטליב וארז בן ארוש (וכן יהודית), שמספרים על הקאמבק וההיווצרות של הסדרה 'אחד העם אחד' מקיץ 2003. הם מתארים איך הרעיון נולד מתוך חברות, מאלתורים על גגות בזמן צילומי 'שוטטות', ומבניין הילדות האמיתי בראשון לציון שבו דרו יחד עדות שונות — 'מגדל בבל' של גזענות ישראלית. השיחה צוללת לאופן שבו דמויות כמו רובן, אמרם ומירי נולדו, איך הומור 'חם' ולא שיפוטי הצליח לנרמל ולשבור את הקרח סביב נושאים רגישים, ולשאלה אם ההומור הבוטה הזה היה עובר גם היום. הפרק מתאים למעריצי הקומדיה הישראלית ולמי שמתעניין בתרבות, בגזענות ובאבולוציה של הסאטירה המקומית.
תובנות מרכזיות
- הסדרה לא נולדה כקונספט של 'בניין משותף' — היא צמחה מאלתורים ומדמויות מצחיקות שהשחקנים יצרו בזמני המתנה בצילומי הסדרה הקודמת 'שוטטות', ורק כשרשת ביקשה 'מה מחבר את המערכונים' נולד רעיון הבניין.
- דמות מירי נבנתה במכוון בלי 'בלקפייס' ובלי תיקונים — אילן (פלד) עמד על כך ש'זה הקטע', ובדיעבד הדבר נרמל את הדמות ואף זכה לאהבה בקהילת הלהט"ב ולקונצנזוס רחב.
- כוחה של הסדרה היה בהומור 'חם' ומדויק, לא שחצני מדי — מה שאיפשר גם אנשים ממשפחות שמרניות או דתיות לאהוב אותה ולהרגיש שניתן להם מקום וביטוי.
- הבניין הוא ייצוג של בניין הילדות האמיתי של אחד היוצרים בשכונת רמת אליהו בראשון לציון בשנות השמונים, שבו חיו זה לצד זה ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים.
- סצנת אספת ועד הבית במקלט מבוססת על אירוע אמיתי וכן — השכנים לא סבלו את הריח של הבישולים אלה של אלה, והתכנסו במקלט להחליט אם לקבל שכנים חדשים.
האם זה היה עובר היום, מה שאתה אמרת מיד אחרי ששמעת את הקטע הזה?