משפט פתיחה פרק 3 | ילדים, בגידות וקולדפליי

שני עורכי דין לדיני משפחה מנתחים את פרשת ה'קולדפליי' ושואלים מה באמת קורה בזוגיות שמובילה לבגידה — ולמה לבית המשפט זה כמעט לא מעניין.

הפרק השלישי מארח את עורך הדין תומר קסלסי ועורכת הדין אוריאן נסרי, שניהם עוסקים בדיני משפחה, בשיחה על בגידות וגירושין. הם פותחים בעניין האישי של שילוב קריירה כעצמאית עם הורות וזוגיות, ואז עוברים לדון בפרשת הבגידה שנחשפה בהופעת קולדפליי ובהשלכותיה המשפטיות. הדיון מתמקד בשאלה מה מוביל בני זוג לבגוד — האם זו 'מחלה' באופי, או כשל ואחריות תורמת של שני הצדדים בזוגיות — ובהבדל בין בגידה חד-פעמית לבין רומן וחיים כפולים. הפרק מעניין למי שמתעניין בדיני משפחה, בזוגיות ובמשפט הישראלי, בעיקר בזכות התובנה המעשית שלהם על המשמעות המשפטית האמיתית של בגידה בהליך גירושין.

תובנות מרכזיות

• המסקנה המשפטית החדה ביותר: לבגידה אין כמעט שום משמעות בהליך גירושין — בית המשפט לא מתעניין מי בגד, וזה לא משפיע על גובה המזונות, על חלוקת הרכוש או על הזכויות בבית; כל זה משאיר בעיקר 'טעם רע'.
• בבית הדין הרבני יש לעיתים 'כוכבית קטנה' — במקרה שאישה בגדה ניתן לפגוע בכתובה ולקחת מעט מהרכוש, אך לא מדובר בדרמה.
• תומר מבחין בין בגידה חד-פעמית לבין רומן וחיים כפולים, שבהם כבר מעורבים רגשות — לטענתו את הראשונה אפשר אולי לשקם ולסלוח, השנייה קשה הרבה יותר.
• אוריאן טוענת שהבגידה אינה תמיד באשמת מי שבגד, ושיש 'אשם תורם' — צריך להסתכל מה קרה בזוגיות בדרך; תומר חולק וטוען שצריך לשים לעצמך גדרות ולדעת מתי לעצור.
• בגידה היא עניין שנתון לפרשנות: ללקוחה התנשקות אינה בגידה כי לא היה אקט מיני, ואילו לקוח אחר ראה בהתכתבות של אשתו בגידה — כי בגידה היא בגידה באמון.