פרק 20 - "עושה קידוש על גריסים": האגו, ש"י עגנון ובית המשפט העליון

צלילה לעולמו של ש"י עגנון, דרך ניתוח שפתו הייחודית והמסרים החבויים בסיפורו 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו'.

הפרק מציע מבט מעמיק על גדול סופרי ישראל, ש"י עגנון. הוא סוקר את הרקע הביוגרפי שלו, את הקשר למקום הולדתו באוקראינה, ומנתח את מאפייני 'השפה העגנונית' הייחודית לו, המושפעת מלשון המשנה ויידיש. עיקר הדיון מתמקד בניתוח ספרותי של הסיפור 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו', כמשל על כבוד, אגו, וקנאות דתית.

תובנות מרכזיות

• שפתו של עגנון מושפעת כל כך מהתחביר היידי, עד שכאשר מתרגמים את סיפוריו בחזרה ליידיש, הם הופכים פשוטים וברורים יותר להבנה.
• עגנון שינה את תאריך הולדתו לתשעה באב, תאריך לידת המשיח על פי המסורת, מה שמרמז על האופן שבו תפס את עצמו ואת מפעלו הספרותי.
• הסיפור 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו' משתמש בשמות הגיבורים (משה פנחס ושלמה) באופן סמלי כדי לייצג את אישיותם ואת מהות הסכסוך ביניהם: קנאות מול חוכמה ופשרה.
• למרות היותו סופר יהודי, עגנון זוכה לכבוד רב באוקראינה, עיר הולדתו בוטשאטש, שם רחוב ופסל מונצחים לזכרו.