משפט ותרבות

מבית המרכז האקדמי פרס -PeresCast פרסקאסט

26 פרקים

מה קורה כשעולם המשפט פוגש את התיאטרון, הקולנוע והתרבות הישראלית? מסתבר שדי הרבה! ד"ר יניב גולדברג וד"ר שאולי שארף, מרצים במרכז האקדמי פרס שחוטאים גם בעולמות שאינם משפט, נפגשים לשיחות סוערות וידידותיות על הסוגיות המשפטיות שמסתתרות מאחורי הקלעים של הצגות מפורסמות ואירועים תרבותיים מעוררי מחלוקת.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

ד"ר שאול שרף וד"ר יניב גולדברג יוצאים מהמחזמר "בלוז לחופש הגדול" אל ויכוח חי על פציפיזם מול חובת הגיוס, ומגלים כמה קרובה אומנות המשחק לעבודת עורך הדין באולם בית המשפט.

הפרק נפתח בעקבות צפייה משותפת של המנחים וסטודנטים מצטיינים מהמרכז האקדמי פרס במחזמר "בלוז לחופש הגדול", המבוסס על סרטו של רנן שור משנת 1987. סביב סיפורם של שבעה בני נוער ערב גיוסם — מי שמתגייס מיד, מי שחולם על להקה צבאית, ומי שמסרב מתוך פציפיזם ומרסס כתובות — מתפתח דיון נוקב בשאלה האם אפשר לחתור לשלום מבלי לסרב להילחם, ומה היחס בין פציפיזם, פולחן מוות וחובה לאומית. מכאן עוברים השניים לקשר בין תיאטרון למשפט: הם טוענים שעורך דין הוא בעצם שחקן בשיטה האדוורסרית שבה השופט הוא הקהל, ושמילת המפתח — בבמה כמו באולם — היא הקשבה אמיתית לצד השני. הפרק מתאים למי שאוהב תרבות, תיאטרון ומשפט, ומחפש שיחה אינטלקטואלית שמחברת בין יצירה ישראלית אקטואלית לשאלות מוסר וגיוס.

מנחם גנסין, ממייסדי "הבימה", הגדיר תיאטרון טוב ככזה שבו הצופה "הולך עם ההצגה הביתה" ושואל את עצמו היכן פוגשים אותו הדברים שראה על הבמה.
המתח המרכזי בהצגה — ובשיחה — הוא האם חתירה לשלום מחייבת סירוב להילחם, או שדווקא הפעלת כוח מול יריב שמבין רק כוח היא תנאי להגעה לשלום ולמשא ומתן.
עורך דין (ליטיגטור) פועל כמו שחקן: שינוי גוון קולי, קצב דיבור והקשבה לצד השני הם כלים רטוריים מודעים, והשיטה האדוורסרית היא למעשה משחק תיאטרון שהשופט הוא הצופה בו.
המילה "role" מקורה בתיאטרון של שייקספיר בגלוב, שם קיבל כל שחקן רק את הטקסט שלו מגולגל לגליל (roll) — מחשש שיגנבו את המחזה למתחרים; את המחזה השלם החזיקו רק אבא הבית והלחשן.
השחקן פינקל מ"הבימה", ששמע על מות בתו, רץ למראה כדי לזכור את הבעת פניו — דוגמה לניצול רגע אישי קשה לטובת האומנות, אך גם אזהרה מפני מלאכותיות יתר וחוסר אותנטיות, גם על הבמה וגם בבית המשפט.

השאלה הבולטת בפרק

האם אנחנו צריכים לכמוה לשלום ולחיים נורמליים גם אם אנחנו משוכנעים שאין עם מי לדבר — והאם כדי לחתור לשלום חייבים גם לסרב להילחם?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

ד"ר יניב גולדברג וד"ר שאולי שארף נפגשים לשיחות על הסוגיות המשפטיות שמסתתרות מאחורי התיאטרון, הקולנוע והתרבות.

בהנחיית ד"ר יניב גולדברג וד"ר שאולי שארף, מרצים במרכז האקדמי פרס
חוקר את המפגש בין משפט לתיאטרון, קולנוע ותרבות
שיחות סוערות וידידותיות על סוגיות משפטיות
מבית פרסקאסט - PeresCast

מה קורה כשעולם המשפט פוגש את התיאטרון, הקולנוע והתרבות הישראלית? מסתבר שדי הרבה. הפודקאסט "משפט ותרבות" מבקש לחשוף את החיבורים המפתיעים שבין שני העולמות האלה, ולהראות עד כמה הם שזורים זה בזה.

מאחורי הפודקאסט עומדים ד"ר יניב גולדברג וד"ר שאולי שארף, מרצים במרכז האקדמי פרס, שכפי שהם עצמם מתארים - חוטאים גם בעולמות שאינם משפט. השילוב הזה בין רקע משפטי לסקרנות תרבותית הוא הבסיס לשיחות שלהם.

השניים נפגשים לשיחות סוערות וידידותיות על הסוגיות המשפטיות שמסתתרות מאחורי הקלעים של הצגות מפורסמות ואירועים תרבותיים מעוררי מחלוקת. כך הופך הפודקאסט את המשפט ממשהו יבש ורחוק לכלי שמאיר את התרבות מזווית חדשה.

האופי של השיחות - סוער מצד אחד וידידותי מצד שני - יוצר אווירה שמשלבת בין רצינות אינטלקטואלית לבין הנאה. המאזינים מקבלים גם ידע משפטי וגם מבט מעמיק על יצירות תרבות מוכרות.

הפודקאסט הוא מבית פרסקאסט - PeresCast, ומיועד למי שמתעניין במשפט, בתרבות, או בנקודת המפגש המרתקת ביניהם. למאזינים שאוהבים לחשוב על קולנוע ותיאטרון לא רק כיצירה אמנותית אלא גם דרך עדשה משפטית, "משפט ותרבות" מציע שיחות מעוררות מחשבה ומהנות.

משפטתרבותקולנועתיאטרוןאקדמיהפודקאסט ישראלי

הפרק האחרון8 בפברואר 2026

פרק 25 - יורים ובוכים? "בלוז לחופש הגדול" ופציפיזם במדינת ישראל

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

שאולי ויניב חוזרים מ'בלוז לחופש הגדול' עם מסקנות הפוכות על פציפיזם במלחמה, ובדרך מנתחים את משפט אייכמן וחיסול סינוואר.

דרך המחזמר 'בלוז לחופש הגדול', שני המנחים מגיעים למסקנות מנוגדות ופותחים ויכוח נוקב על המציאות הישראלית: האם פציפיזם בזמן מלחמה הוא 'ריקבון מוסרי' או הכרח מוסרי. הם נוגעים גם במשפט אייכמן, בחיסול סינוואר ובשאלת הנקמה כחלק מהצדק. פרק למתעניינים בצומת שבין משפט, מוסר ותרבות.

האם פציפיזם בזמן מלחמה הוא 'ריקבון מוסרי' או הכרח?
האם נקמה היא חלק מהצדק

פרקים אחרונים

פרק 25 - יורים ובוכים? "בלוז לחופש הגדול" ופציפיזם במדינת ישראל
8 בפברואר 202631 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
שאולי ויניב חוזרים מ'בלוז לחופש הגדול' עם מסקנות הפוכות על פציפיזם במלחמה, ובדרך מנתחים את משפט אייכמן וחיסול סינוואר.
דרך המחזמר 'בלוז לחופש הגדול', שני המנחים מגיעים למסקנות מנוגדות ופותחים ויכוח נוקב על המציאות הישראלית: האם פציפיזם בזמן מלחמה הוא 'ריקבון מוסרי' או הכרח מוסרי. הם נוגעים גם במשפט אייכמן, בחיסול סינוואר ובשאלת הנקמה כחלק מהצדק. פרק למתעניינים בצומת שבין משפט, מוסר ותרבות.
- האם פציפיזם בזמן מלחמה הוא 'ריקבון מוסרי' או הכרח?
- האם נקמה היא חלק מהצדק
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 24 - שווה לגנוב ילד? מעגל הגיר הקווקזי
4 בפברואר 202626 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
דרך 'מעגל הגיר הקווקזי' של ברכט: האם הביולוגיה היא המדד היחיד להורות, או שמי שגידלה זכאית לילד?
המחזה הקלאסי של ברכט, שבו שופט מכריע על משמורת ילד דרך מבחן משיכה בחבל, משמש קרש קפיצה לשאלות משפטיות: האם ביולוגיה היא המדד היחיד להורות, מה הקשר בין מכירת הבכורה ליעקב לבין שופט שמתעלם מהחוק, והאם שופטים בישראל 'מאלתרים' צדק. פרק לאוהבי משפט ותיאטרון.
- האם 'גנבה' שגידלה ילד זכאית לו יותר מהאם הביולוגית
- האם שופטים בישראל לפעמים 'מאלתרים' את הצדק לפי נטיית ליבם
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 23- הזונה היהודייה, הילד המוסלמי והשאלה שמסעירה את אירופה
5 בינואר 202620 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
דרך 'כל החיים לפניו' של רומן גארי: זונה יהודייה שמגדלת יתום מוסלמי בפריז, והשאלה אם האוטופיה הזו שורדת את אירופה של היום.
הרומן של רומן גארי, על מאדאם רוזה ניצולת השואה שמגדלת את מומו היתום המוסלמי, מציג מודל אוטופי של אהבה החוצה דת ולאום. המנחים בוחנים אם האוטופיה הזו שורדת את המבחן מול המציאות האירופית של ימינו ומתח ההגירה. פרק על ספרות, הגירה והתנגשות תרבויות.
- האם רגשות האשם של המערב יובילו שוב למלחמה בלתי נמנעת
- אהבה שחוצה דת ולאום מול מבחן הזמן
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 22 - כולם היו בניי": עד כמה תלכו רחוק לטובת המערכת?
1 בינואר 202620 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
דרך 'כולם היו בניי' של ארתור מילר: תעשיין שסיפק חלקים פגומים שהרגו 21 טייסים בשם 'דאגה למשפחה'.
המחזה של ארתור מילר על ג'ו קלר, התעשיין שסיפק ביודעין חלקי מנוע פגומים שהרגו 21 טייסים והפיל את האשמה על שותפו, משמש לדיון במנגנוני הונאה עצמית. המנחים שואלים איך אנשים נורמטיביים מצדיקים פשעים, ומי האשם הגדול יותר, המבצע או היודעים ששתקו. פרק על אחריות מוסרית.
- איך הונאה עצמית מאפשרת לאנשים נורמטיביים להצדיק פשעים
- מי האשם הגדול יותר: מי שביצע את הפשע או מי שידע ושתק
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 21 - כשהאמת הופכת לאסון: שי עגנון ו"פנקס הממזרות"
5 בנובמבר 202517 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ש"י עגנון ו'פנקס הממזרות': גבר שחוזר ומגלה שאשתו נישאה מחדש ויש לה תינוק, והפער בין אמת עובדתית לאמת משפטית.
הפרק השני על עגנון צולל ל'והיה העקוב למישור', שבו גבר ניצב בדילמה: לחשוף את האמת ולהפוך ילד ל'ממזר', או לשתוק ולעבור עבירה. ד"ר יניב גולדברג משתף בסיפור אישי מבית הדין על ניסיון למנוע רישום ילד ב'פנקס הממזרות'. פרק על המתח בין אמת עובדתית לאמת משפטית.
- הפער המסוכן בין 'אמת עובדתית' ל'אמת משפטית'
- סיפור אישי מבית הדין על מניעת רישום ילד ב'פנקס הממזרות'
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 20 - "עושה קידוש על גריסים": האגו, ש"י עגנון ובית המשפט העליון
29 באוקטובר 202526 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ש"י עגנון, האגו ובית המשפט העליון: איך סיפור על מחלוקת בין שני רבנים הפך למאמר משפטי על יריבות בין שופטים.
ד"ר שאול שרף וד"ר יניב גולדברג לוקחים את 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו' של עגנון, סיפור על שני רבנים שמחלוקת קטנה ביניהם הפכה לטרגדיה, ומראים כיצד הוא הפך למאמר משפטי שניתח את היריבות בין שופטי בית המשפט העליון. הם גם חושפים עובדות מפתיעות על עגנון. פרק לאוהבי ספרות ומשפט.
- עגנון שינה את תאריך הולדתו לתשעה באב כדי לרמוז שהוא המשיח
- איך סיפור על מחלוקת רבנים הפך למאמר משפטי על יריבות שופטים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.