הדכורים ממ''ה והנוקבות מב''ן היתכן | שער עתיק פרק א חלק 3 | אוצרות חיים למתחילים

על מה הפרק?

הסתירה בין קביעת האר״י שהפרצופים הזכריים נעשו משם מ״ה והנקביים משם ב״ן לבין הרכבם בפועל מיושבת בדרכים שונות, ובהן הבחנה בין קומות הפרצוף, יחסיות שמות הקודש והסברי מהרח״ו במבוא שערים.

דברי האר״י בעולם האצילות שכל הדכורים נעשו משם מ״ה והנוקבות משם ב״ן מעוררים קושי, כיוון שפרצופי אבא ואימא מורכבים בפועל מחלקים משני השמות. המפרשים, בהם היפה שעה ובעל בית לחם יהודה, מציעים כי מדובר בהמשכת מוחין הנבנית בעבודת האדם, בערכים יחסיים של מ״ה וב״ן או בחלוקה פנימית פרטית בתוך כל פרצוף. במבוא שערים מביא מהרח״ו יישוב שלפיו החלקים הנוספים נלקחו לצורך ישראל סבא ותבונה, מהלך שהרב הלל מגדיר כשיעור עיוני של מהרח״ו שהוביל לגניזת כתבי המהדורה בתרא מחמת אחריותו להעברת תורת רבו.

/ תובנות מרכזיות

• הפרצופים באצילות יצאו מראשיתם בקומת נפש ורוח בלבד (נה״י וחג״ת), וחסרים את קומת המוחין (כח״ב) שנבנית בהדרגה על ידי תפילות ומצוות של בני אדם.
  שמור תובנה
• בימות החול מוגבלת עבודת האדם להמשכת מוחין לחלקים הנמוכים של פרצוף בינה בלבד, ורק בשבתות וימים טובים מתאפשרת השפעה על פרצופי חוכמה וכתר.
  שמור תובנה
• שמות מ״ה וב״ן אינם מוגדרים תמיד באופן מוחלט, אלא בערך יחסי שבו חלק נשי הנלקח לפרצוף זכרי נחשב כמ״ה לעומת נקבה גמורה.
  שמור תובנה
• הספר מבוא שערים משקף מערך עיוני עצמאי שבו מהרח״ו מקשה ומתרץ בעצמו כעין שיעור על הדף, בניגוד לשמונה שערים המשקפים את מסורת האר״י המדויקת.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות