שירה אוחנה בוגרת מכינת עין פרת | #2

שירה אוחנה מירוחם מספרת איך הגיעה במקרה למכינה קדם צבאית, ומשם נפרשת שיחה חדה על מנהיגות אמיתית מול פוליטיקה שמתגמלת קיצוניות במקום תוצאות.

פרק פתיחה של 'מצמיחים מנהיגות', פודקאסט מבית מועצת המכינות הקדם צבאיות, עם שירה אוחנה. השיחה נפתחת בסיפור האישי שלה - הראשונה מירוחם שיצאה למכינה, כמעט במקרה אחרי שגוגלה 'מכינה קדם צבאית' והתגלגלה למכינה מעורבת ליד ירושלים שעסקה בצפרות. משם הדיון מתרחב לשאלה גדולה: המכינה כמיקרו-קוסמוס נדיר שמפגיש דתיים, חילונים, מתנחלים ותל אביבים בחברה ישראלית שהולכת ונעשית מופרדת ושבטית. החלק החזק של הפרק הוא ויכוח על מהי מנהיגות - האם די בערכים ורוח, או שצריך פרקטיקה אמיתית - ועל כך שהמערכות שלנו, ובראשן הפוליטיקה והרשתות החברתיות, מתגמלות צדקנות וקיצוניות במקום אחריות ותוצאות במציאות. מתאים למי שמתעניין במנהיגות, חינוך, מכינות ובמצב החברתי-פוליטי בישראל.

תובנות מרכזיות

• הייחוד של המכינה הקדם צבאית הוא היותה מיקרו-קוסמוס נדיר שמחזיק יחד דתיים, חילונים, מתנחלים ותל אביבים - מרחב מפגש שכמעט לא קיים בחברה הישראלית לפני המכינה ובוודאי אחריה.
• החברה הישראלית הולכת ונעשית מופרדת ושבטית: כל קהילה חיה בתוך הסילו שלה, וגם המפגש שפעם התרחש בצבא מצטמצם - קהלים שלמים כבר לא מתגייסים או מתגייסים רק ליחידות מובחנות.
• מנהיגות אמיתית מחזיקה שני מתחים בו-זמנית, כמו שני הפתקים החסידיים: 'כל העולם נברא בשבילי' מול 'אנוכי עפר ואפר' - עמוד שדרה ערכי וקול אישי ברור, לצד ההבנה שהפעולה תמיד מתרחשת בתוך קונטקסט חברתי וערכים של אנשים אחרים, ופעולה מנותקת מהקשר היא לא רלוונטית ולעיתים מזיקה.
• המערכות שלנו - הפוליטיקה והרשתות החברתיות - מתגמלות צדקנות וקיצוניות במקום תוצאות: מי שמדבר לקיצונים בבייס שלו, מתקיף את הצד השני ואומר דברים מטורללים מקבל יותר חשיפה, לייקים וסיקור, וזה דוחף את כל המנהיגים לקצוות.
• שורש הבעיה לדעת אוחנה הוא שאין לנו מדדי תוצאה אמיתיים: השירות הציבורי מודד הצלחה דרך תשומות (כמה תקציב יצא) ולא דרך השפעה ממשית על המציאות, ולכן ערכי החברה מתגמלים אנשים 'צודקים' שלא משפיעים בפועל.