מאיראן ועד מאלי

על מה הפרק?

שני חובבי גאופוליטיקה חופרים במלחמות שאיש לא מסקר - מלי, איראן וסוריה - ומגלים כמה החוטים הנסתרים שם קשורים זה בזה.

הפרק לוקח שלושה סכסוכים שכמעט אף מהדורת חדשות לא נוגעת בהם ומראה שהם שלובים: במלי צבא ממשלתי נשען על שכירי חרב רוסים מול קואליציה של אל-קאעידה ובדלנים, עד שכמעט אין ממשלה בכלל. ההנחה שרוסיה סתם 'עוזרת' מתערערת - היא שם בשביל זהב, אורניום ומחצבים, כאסטרטגיית הישרדות כלכלית לצבא ולמשק שלה. המתח האמיתי הוא מראה היסטורית מצמררת: כוח נאו-נאצי ששכיר את שירותיו לרוסיה כמעט כבש את מוסקבה ב-2023, בדיוק כמו במבצע ברברוסה. ונשארת שאלה פתוחה - אם אויגורים מוסלמים בונים חלום ריבונות בהשראת הציונות, כמה מהזירות האלה מונעות באמת מרעיון ולא רק מכסף.

/ תובנות מרכזיות

• הקורפוס האפריקאי (יורש כוח וגנר) הוא לא סתם מיליציה אלא כלי הישרדות כלכלי לרוסיה: שליטה במשאבי אפריקה - זהב, אורניום, מחצבים - כדי להזין את המשק ואת החזית האוקראינית.
• הפרדוקס של וגנר: יחידה נאו-נאצית שקרויה על שם המלחין האהוב על היטלר, שהושכרה על ידי רוסיה, התהפכה עליה וכמעט כבשה את מוסקבה ב-2023 - שכיר חרב שנאמן רק לכסף.
• באיראן מדברים לא על 'הפסקת אש' אלא על 'הודנה', מנוחת לוחם: התקופה נתפסת כזמן להתחמש מחדש ולסגור חשבון, והכסף מהנפט זורם לשיקום הצבא הרבה לפני העם.
• במלי אין בעצם ממשלה - השטח מפורק בין בדלנים, אל-קאעידה ודאעש בדומה לסוריה של 2015-16, אבל אף אחד לא מסתכל כי 'כשאין אנשים לבנים, זה לא מעניין אף אחד'.
• שפת הגוף בלוויה: המשלחת הסעודית הגיעה בלבן ולא בשחור אבל, ואיחוד האמירויות נעדר לגמרי - איתות דיפלומטי חד שהשכנים לא מתאבלים על מות המנהיג העליון.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות