מזון למחשבה | פרק 111 | איזון

המילה 'איזון' שמשתמשים בה כל כך הרבה אחרי חג היא לרוב מילה מכובסת לעונש עצמי, והמנחה מציעה במקומה הקשבה עמוקה לעצמך.

בפרק 111 המנחה, תזונאית, יוצאת נגד השימוש הנפוץ במילה 'איזון' שצף ברשתות אחרי חנוכה ('אכלת סופגניה? עכשיו תאזני'). לטענתה זו מילה מכובסת לעונש (אנישה): היא מסמנת את חוויית האכילה כמשהו שלילי שצריך 'לתקן' או 'לנקות' אחריו, וכך הורסת את ההנאה ומולידה תחושת פספוס, צורך בפיצוי וחשקים נוספים. במקום זאת היא מציעה 'הקשבה' עמוקה שמשקללת צרכים, שאיפות ומטרות לטווח ארוך, ולא אימפולסיביות רגעית. הפרק מיועד למי שמתמודד עם דימוי שלילי של אכילה ועם תבניות של דיאטה ופיצוי, ומדגים זאת בדוגמאות מהקליניקה כמו הזמנת פסטה במקום סלט שבאמת רצית. בנוסף מבהירה שאין מקצוע 'יועץ תזונה' (רק תזונאית/דיאטן עם רישיון משרד הבריאות) ומקדמת קורס דיגיטלי בשם 'הקורס המתוק'.

תובנות מרכזיות

• כשאומרים 'אכלת, אז תאזני' בעצם אומרים שעשית משהו רע שצריך לתקן, וזה ממסגר את כל חוויית האכילה כשלילית והורס גם את ההנאה שכבר הייתה.
• סימון של ארוחה כ'פשע' שצריך לחפר עליו יוצר תחושת פספוס וצורך בפיצוי, מה שמוביל כמו כדור שלג לעוד חשקים ואכילה במקום לסגירה טבעית.
• הקשבה אמיתית אינה אימפולסיביות; אכילה אינטואיטיבית אינה אכילה אימפולסיבית. הקשבה עמוקה משקללת את הצרכים, השאיפות והמטרות שלך, בדיוק כמו ניהול תקציב כספי.
• אין מקצוע בשם 'יועץ תזונה' או 'יועץ לאורח חיים בריא' – רק תזונאית או דיאטן עם רישיון של משרד הבריאות, וניתן לבדוק זאת באתר משרד הבריאות.
• מה שחשוב הוא איך הרגשת אחרי האכילה ולא מה בדיוק אכלת; גם פסטה שלא רצית וגם סלט שלא רצית מובילים לאותה תחושת פספוס – המיקוד צריך להיות בתחושה, לא במאכל.