מזון למחשבה | פרק 114 | טיפול תזונתי קשוב וירידה במשקל

אכילה קשובה וירידה במשקל לא חייבות לסתור זו את זו - אפשר לרדת במשקל מתוך הקשבה לגוף ולא מתוך שליטה ורעב.

לינה סמרסקי, דיאטנית קלינית ודיאטנית ספורט, מסבירה למה הרצון לרדת במשקל אינו בהכרח סותר טיפול תזונתי קשוב ואכילה אינטואיטיבית, גם אם אינטואיטיבית נדמה שכן. היא מתארת את שלושת התחומים שבהם היא עובדת בקליניקה - ידע תזונתי פרקטי, מערכת היחסים עם האוכל (התחום הגדול ביותר), ודימוי גוף - ומדוע צריך להעביר את המיקוד ממספרים ומשקל אל תהליכים, תחושות והרגלים. הפרק מפרק את האתגרים (קצב איטי ולא ליניארי, עבודה רגשית, אובדן האמון בגוף, החשש מאובדן שליטה) מול היתרונות (ירידה שנשמרת לטווח ארוך, שיפור מערכת היחסים עם הגוף והאוכל, פחות תנודות ויותר שקט). בסוף מתחילה להסביר תכל'ס איך התהליך קורה - דרך נתינה לגוף ושיפור תנאים במקום הרעבה. מתאים למי שתקוע במעגל דיאטות, סובל מהתקפי אכילה או מחפש דרך בריאה ויציבה יותר להתייחס למשקל ולאוכל.

תובנות מרכזיות

• ירידה במשקל ואכילה קשובה נראות סותרות כי עולם הדיאטות הקלאסי מבוסס על שליטה, חוקים והימנעות - אבל אפשר לרדת במשקל גם דרך הקשבה לגוף וידע תזונתי במקום מגבלות חיצוניות.
• יעד המשקל שאנשים נושאים בראש לרוב אינו ריאלי - הוא נשען על משקל מלפני שנים, בנסיבות חיים אחרות ובשיטות קיצוניות; עדיף לדבר על טווח ועל תחושת והרכב הגוף ולא על מספר ספציפי.
• המטפלת שומרת את המשקל והקליפר במחסן כדי שמטופלים לא ירגישו שהם עומדים במבחן תוצאה; מדידות נעשות רק ל-10-15 אחוז מהמטופלים שמתעקשים ולא בכל מפגש.
• גירעון קלורי לא חייב להגיע מהרעבה - הרעבה מגדילה את התאבון, מובילה להתקפי אכילה ולתנודתיות שמבטלת את הגירעון בסיכום חודשי; עדיף להתחיל מסיפוק, שובע ונתינה לגוף.
• כל שקילה היא רק 'נקודה על הגרף' - לא מסתכלים על שקילה בודדת אלא על מגמה לאורך זמן; מומלץ לכל היותר פעם בשבוע, וגם לא להימנע לגמרי מלדעת את המשקל כדי לזהות מגמות חריגות.