אייל כהן מארח את מאיה דוניץ

הפרק עוסק בהקמת להקה חדשה בתקופת הקורונה ובתהליך האמנותי והפילוסופי מאחורי המיצב המוזיקלי "רועות".

הפרק מציג שיחה אינטימית על הקמת להקה חדשה בתקופת הקורונה, תוך דגש על האנרגיה בהופעות והדינמיקה בין חברי ההרכב. האמנית משתפת בתהליך העבודה המשותף עם המוזיקאי דניאל מאיר על מיצב הפסנתרים "רועות", ומסבירה כיצד יצרה דיאלוג מוזיקלי מורכב ללא נגיעה בקלידים. בנוסף, השיחה נוגעת בשאלות פילוסופיות על מציאת ה"אמצע" בחיים ובמוזיקה, בהשראת תובנות מתמטיות. הפרק מיועד למי שמתעניין בשילוב שבין אמנות קולית, הנדסת סאונד ומחשבה יצירתית.

תובנות מרכזיות

• הקורונה שימשה כזמן יצירה והזדמנות להקמת מסגרות אמנותיות חדשות עבור חברים.
• העבודה המוזיקלית של האמנית משלבת פילוסופיה ומתמטיקה, במיוחד בחקר האופי ה"אירציונלי" של האמצע.
• במיצב "רועות", הפסנתרים מופעלים באמצעות תדרים בלבד, ללא מגע בקלידים, מה שמאפשר לגוף הפסנתר להגיב ולהפיק סאונד ייחודי.
• מערכות יחסים אנושיות מורכבות, כמו תפקידים שונים שאדם ממלא בחיים, מתורגמות במיצב לדיאלוג בין פסנתרים שונים.
• דניאל מאיר מוגדר כגאון רב-תחומי המשלב גיטרה, עיצוב סאונד והקלטות שדה של חרקים.