סלקטור שגדל בעמוקה מספר איך מסיבות ה'מסתרות' שלו מנסות להחזיר את תשומת הלב למוזיקה עצמה, ולמה הקשבה היא בשבילו עניין אישי ומדיטטיבי.
בתוכנית המוזיקה של גלי צה"ל, יעל כהן מארחת סלקטור ויוצר שגדל בעמוקה ומעביר סשנים בשם 'מסתרות', רגע לפני סבב הופעות באירופה (איסטנבול, תורינו ומילאנו). השיחה נפתחת בעולם שבין ערות לשינה ובכוחה של ההקשבה: האורח מסביר שהמסתרות נולדו כדי להחזיר תשומת לב למוזיקה עצמה, אחרי שתופעות הלוואי של הסצנה גברו על העניין. הוא מספר איך למד לאהוב את הסאונד האורבני של תל אביב אחרי ילדות בטבע, על מסעו המוזיקלי ממוזיקה מזרחית וים-תיכונית דרך מטל ועד טראנס, ועל יחסו המורכב לז'אנרים. מתאים למאזינים שאוהבים מוזיקה אלקטרונית, תרבות מסיבות ושיחות תודעתיות על הקשבה.
תובנות מרכזיות
- מסיבות ה'מסתרות' נולדו מתוך תחושה שתופעות הלוואי של הסצנה גברו על המוזיקה עצמה, והמטרה היא להחזיר את תשומת הלב למוזיקה.
- הקשבה עם אוזניות במרחב הציבורי מחדדת את תשומת הלב למציאות ולרגע הנוכחי, ומאפשרת בחירה אקטיבית להתחבר או להתנתק מהסביבה.
- ז'אנר הוא בעיני האורח כלי תקשורת בלבד; כמאזין שגדל במקום קטן וללא סצנה, הוא פשוט שמע כל מה שמשך אותו, ממזרחית דרך מטל ועד טראנס.
- האורח קיבל את הסאונד האורבני האינטנסיבי כדבר הרמוני, וזה מה שעזר לו לאהוב את העיר אחרי ילדות בסביבת טבע.
- מבחינתו המוזיקה היא חוויה אישית ומדיטטיבית, לא חברתית; גם במסיבות הוא היה עם עצמו, והוא רואה בכך דרך מצוינת להתחבר לעצמו.
אתה אומר שאתה כל הזמן חולם, ודווקא החלומות שבלילה הם הכי רגילים, ואז ביום אתה חי הזיות? מה זה אומר על הגבול בין ערות לשינה אצלך?