מדיטציה על המרווחים שבין נשיפה לשאיפה

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

מה שמפתיע כאן זה שהמורה לא מתלהב מהמאמץ אלא דווקא מזהיר מפניו - ההזמנה היא לעדינות קיצונית, לא לעצירת נשימה בכוח. ההנחה שערערה היא ש'ככה צריך, ככה אמרו, צריך לנסות יותר', כי בדיוק הרצון להתאמץ הוא מה שמכניס אנשים ללחץ. המתח האמיתי הוא בין הרצון לשלוט בנשימה לבין הרפיה אליה, ובין החוויה הנעימה של ריקות עמוקה לבין חוויית החנק שאותו רגע יכול לעורר.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

דווקא הניסיון להתאמץ ולעצור בכוח הוא מה שמפעיל את המערכת הסימפטטית ומכניס ללחץ - ההפך ממטרת התרגול · המרווח שבין הנשימות, הרגע בלי שאיפה ובלי נשיפה, הוא מקום של שקט וריקות עמוקה כמו מעמקי הים · אותה הצירת נשימה יכולה להיות נעימה לאחד וחוויית חנק מלחיצה לאחר - ולכן צריך לבדוק ולהתאים לעצמך

מתיאור הפרק

הי, שמח להעלות תרגול חדש של מדיטציה על הנשימה ועל המרווחים שבין השאיפה לנשיפה ובין הנשיפה לשאיפה. נוכל לחקור ולחוש את החוויה של מיינדפולנס על מרחב מיוחד זה, של מנוחה, השהייה, מעבר בין מצב למצב. בין שיא ההתפתחות של הגל לרגע בו הוא מתחיל לרדת אל הים. בתרגול הזן והדאו, ובחוויה של מתרגלים רבים, תרגול זה יכול לחבר לשקט עמוק, העדר מחשבות ומגע עם חוויית הריקות. עם זאת, תרגול זה יכול להיות לא פשוט או לא נעים לחלק, כך שחשוב שתיגשו אליו עם הרבה עדינות וסקרנות, וביחוד הקשבה לעצמכן. ולמי שרוצה, ספרי "לעצור חנית במעופה" יצא גם בגרסה דיגיטלית, סאתר "עברית" ובאתר הוצאת "פרדס". מ