מהפכות ויוקר המחיה: עו״ד גיא קולן בשיחה עם אבי כץ מייסד קופיקס
אבי כץ, מייסד קופיקס, חושף איך הוא בנה מהפכה צרכנית מ-13 קונטיינרים של צעצועים ועד קפה בחמישה שקלים – ואיך ההצלחה כמעט שיגעה אותו.
בפרק הפתיחה של הפודקאסט מארח עו״ד גיא קולן את אבי כץ, מייסד רשת קופיקס, לשיחה אישית ועסקית על דרכו היזמית. כץ מספר על שורשי הקונספט של 'מחיר אחיד' שהתחיל ברשתות 'הכל בדולר' שהקים, ממשיך דרך מסחר בינלאומי וחנויות הצעצועים 'כפר השעשועים', ומגיע לפתיחת קופיקס ב-2013 על רקע המחאה החברתית של 2011. הוא מנתח את הפסיכולוגיה הצרכנית מאחורי מחיר אחיד, מתאר את הקרבות הביורוקרטיים מול מכון התקנים, ומשתף ברגעים מצמררים מהסניף הראשון. הפרק מתאים ליזמים, אנשי עסקים ואנשי משפט שאוהבים להבין מה קורה מאחורי הקלעים של בניית מותג ישראלי גדול.
תובנות מרכזיות
- הקונספט של 'מחיר אחיד' מסיר אצל הצרכן שני מנגנוני בלימה: את ההשוואה ('כמה זה שווה') ואת השאלה 'האם אני צריך את זה' – וכך אנשים קונים יותר; זו תובנה פסיכולוגית שהובילה את כל המהלכים של כץ.
- השם 'קופיקס' לא נולד ממוח גאוני אלא מחברת מיתוג: מתוך כ-50 שמות בתשלום, האפשרות מספר 37 הייתה קופיקס – ולמרות שיועץ אמר שהשם לא טוב, הבת של כץ בחרה בו.
- כץ טוען שקופיקס יצרה אפקט שוק רוחבי: רשתות מתחרות הורידו את מחיר הקפה 'לקחת' חזרה לשמונה שקלים, ולפי חישובו הוא 'שם בכיס של אזרחי ישראל' כמיליון שקל ביום – גם של מי שמעולם לא נכנס לקופיקס.
- חנויות מחיר-אחיד במרכז העיר נכשלות כי הן פוגשות רק 5-10 אחוז מתושבי העיר ומשרתות את אותם לקוחות שדורשים מלאי חדש כל הזמן – לעומת אזור תעשייה שמושך מאה אחוז; זו הסיבה שכץ חיפש מוצר שנצרך יומיומית ולא דורש 'מה חדש'.
- המאבק מול הרגולציה הישראלית (מכון התקנים) היה חזית מרכזית: דרישות מקומיות חריגות כמו חריטה בעברית על המוצר או בדיקות ממושכות אילצו פתרונות יצירתיים – למשל המדבקה הפנימית בצעצועי פיילוט שהוגדרה כ'חריטה בגוף המוצר'.
אתה הרגשת פעם איך זה להיות משיח? – שאלה שמובילה את כץ לתאר איך עוצמת ההצלחה, הלחץ והתקיפות הציבוריות הפכו אותו מאדם שבז לחרדות לאדם חרדתי, עד כדי השפעה על גירושיו.