מדברים יהדות
החוג למקרא ותרבות ישראל12 פרקים
על התוכנית
סטודנטים ומרצים מהחוג למקרא ותרבות ישראל בבית ברל בדיאלוג פתוח העוסק בסוגיות נרחבות מארון הספרים היהודי
מה זה מדברים יהדות?
מדברים יהדות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת החוג למקרא ותרבות ישראל. פודקאסט המציע קריאה בוגרת, ביקורתית ורעננה של טקסטים מכוננים בתרבות היהודית והישראלית, דרך דיונים מעמיקים ומרובי פנים. בארכיון 12 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-19 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 12 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-19 דקות |
| הפרק האחרון | 19 ביולי 2020 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
אם בת שבע היא הכבשה - מי באמת מת במשל?
יוכי ברנדס יושבת עם סטודנטים ומפרקת את משל כבשת הרש: במשל מתה הכבשה, אך בנמשל נהרג אוריה ולא בת שבע - חוסר התאמה שמטריד אותה שנים. אולי, היא מציעה, נתן הנביא בכלל לא בא לעשות צדק אלא לגרום לנו להרגיש שבת שבע היא הקורבן.
הקריאה כאן ביקורתית וחתרנית: ריש לקיש שטוען שלפעמים ביטול התורה הוא היסוד שלה, השברים שמונחים בארון לצד הלוחות השלמים, ומותו של אתוס הצבר בשיר של איינשטיין וגפן. אקדמי אבל נגיש, ותמיד פתוח לוויכוח.
מי שאוהב לקרוא טקסטים מוכרים מחדש ימצא כאן דיון מרובה פנים.
פודקאסט המציע קריאה בוגרת, ביקורתית ורעננה של טקסטים מכוננים בתרבות היהודית והישראלית, דרך דיונים מעמיקים ומרובי פנים.
המנחה
התוכנית מוגשת על ידי מנחים שונים מהחוג למקרא ותרבות ישראל בבית ברל, ביניהם יוכי ברנדס, ד"ר סגית מור וד"ר אילון שמיר ראש החוג. המנחים, לרוב יחד עם סטודנטים, מציגים גישה אקדמית, אך נגישה, המעודדת דיון פתוח וביקורתי על טקסטים מוכרים.
הסגנון
התוכנית מתנהלת כדיון עמוק ורב-קולי, המשלב ניתוח אקדמי עם נקודות מבט פסיכולוגיות ופילוסופיות. הקצב מתון ומעמיק, והטון חקרני, ביקורתי ולעיתים פרובוקטיבי, המזמין את המאזינים לחשיבה מחודשת.
תובנות הזהב מהארכיון
- טקסטים קאנוניים רבים, לכאורה פשוטים, טומנים בחובם רבדים נסתרים של מניפולציה, ביקורת חברתית או קונפליקטים פנימיים עמוקים.
- שבירה, כישלון וביטול מוסכמות אינם רק סופים, אלא לעיתים קרובות שלבים הכרחיים בדרך לבנייה מחדש, להתחדשות ולאמת עמוקה יותר.
- קיים פער תמידי בין אידיאלים תיאורטיים לבין המציאות האנושית וההיסטורית המורכבת, והמתח הזה הוא מנוע לפרשנות והתפתחות.
- מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולתה לחנך את העם לקחת אחריות ולעמוד בפני ספקות, ולא רק בפתרונות קסם או קשר בלתי אמצעי עם האל.
- השחרור מלחצים חברתיים, ציפיות חיצוניות ודרישות בלתי פוסקות הוא קריטי לגילוי גרעין האמת הפנימי, בין אם בזוגיות או באמונה.
התוכנית מתאימה למתעניינים בתנ"ך, במחשבה יהודית ובתרבות ישראלית, המעוניינים בפרשנות ביקורתית, עמוקה ורב-קולית של טקסטים מוכרים דרך נקודות מבט פסיכולוגיות ופילוסופיות.
השאלות הבולטות בארכיון
האם יש אפשרות שנתן הנביא לא בא להביא צדק ולטלטל את דוד, אלא שמטרתו היא לגרום לנו הקהל להרגיש שבת שבע היא הקורבן?
מה המשמעות לכך שבארון הקודש מונחים לא רק לוחות הברית השלמים, אלא גם השברים של הלוחות שנשברו?
האם הדורות המאוחרים באמת איבדו את האמונה והמשמעות, או שהבעיות של החברה פשוט התחלפו בבעיות מסוג אחר?
מה הופך את המזמור משיר של זעקה אישית למין מנטרה של שכנוע עצמי, והאם הדובר עבר באמת חוויה של עזרה או שהוא עדיין נמצא בתוך המצוקה?
האם קרה לחוני משהו בדרך - האם הוא עצמו עבר תהליך בין הרגע שבו הלך עם העם לרגע שבו אמר להם 'עד כאן, נתתי לכם אצבע ואתם רוצים את כל היד'?
מדוע רבי שמעון בר יוחאי שולח אותם לעשות משתה דווקא ברגע שהם באים להתגרש, וכיצד הפעולה הזו משחררת אותם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
ניתוח מחדש של משל כבשת הרש שמעלה השערה נועזת: אולי נתן הנביא לא בא להשיג צדק אלא לטהר את בת שבע ולתמרן את הקהל.
פרק מהפודקאסט של החוג למקרא ותרבות ישראל בבית ברל, בהנחיית יוכי ברנדס, שיושבת עם סטודנטים ומנתחת לעומק את משל כבשת הרש שנושא הנביא נתן לדוד. ברנדס מצביעה על בעיה שמטרידה אותה שנים: במשל מי שמומתת היא הכבשה, אך בנמשל מי שנהרג הוא אוריה החיתי ולא בת שבע, ומכאן השאלה למה המשל לא מתאים לנמשל. מתוך הדיון עולה השערה מרכזית ופרובוקטיבית, שאולי המשל אינו רגע הצדק האמיץ המוכר אלא מהלך של מניפולציה שנועד להציג את בת שבע כקורבן תמים ולטהר את שמה לקראת מלכותה ומלכות בנה שלמה. הפרק מתאים לחובבי תנ"ך, פרשנות ביקורתית ומחשבה יהודית שאוהבים לקרוא טקסטים מוכרים בעיניים חדשות.
- במשל כבשת הרש מי שנהרגת היא הכבשה, אך בנמשל מי שנהרג הוא אוריה החיתי ולא בת שבע, וחוסר ההתאמה הזה בין משל לנמשל הוא לב התעלומה.
- אם בת שבע היא הכבשה, אזי המוות במשל יכול לסמל את נפשה ש'מתה' בעקבות הסיטואציה שנכפתה עליה, כמו שאומרים על אונס שאישה מתה בלב.
- בתחילת ספר מלכים נתן ובת שבע משתפים פעולה כדי להדיח את אדוניה ולהמליך את שלמה, ועובדה זו מטילה צל גם על דמותו הטהורה של נתן במשל.
- ישעיהו ליבוביץ ראה בפרק הראשון של מלכים א את הפרק החשוב בתנ"ך, כי הוא מראה איך אדם טהור כנתן יכול להידרדר לתחכך חצר וכמה הפוליטיקה משחיתה.
- ברנדס מעלה אפשרות שתפקידו של נתן במשל הוא לטהר את שם בת שבע בעיני העם ולהפוך אותה לראויה למלוכה, שכן העם לא היה מקבל בקלות אישה שהתרחצה לעיני המלך.
האם יש אפשרות שנתן הנביא לא בא להביא צדק ולטלטל את דוד, אלא שמטרתו היא לגרום לנו הקהל להרגיש שבת שבע היא הקורבן?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סטודנטים ומרצים מהחוג למקרא ותרבות ישראל בבית ברל קוראים מקורות יהודיים מזווית חתרנית - משבירת הלוחות ועד מותו של אתוס הצבר.
- ריש לקיש טוען שלפעמים ביטול התורה הוא דווקא היסוד שלה: צריך להרוס מוסכמות כדי לבנות אמת חדשה.
- בארון הקודש מונחים גם הלוחות השלמים וגם השברים - סימן שהכישלון והשבירה הם חלק מהזיכרון הקולקטיבי, לא בושה שצריך להסתיר.
- השיר 'יכול להיות שזה נגמר' של איינשטיין וגפן אינו נוסטלגיה תמימה אלא יצירה חתרנית שמבקרת את תיאור העבר המפואר של דור החלוצים.
למה הניחו בארון הקודש לא רק את לוחות הברית השלמים אלא גם את שברי הלוחות שמשה ניפץ? השאלה הזו פותחת אחד הפרקים, ומובילה את הדוברים אל פירוש מטלטל של ריש לקיש - שלפעמים דווקא ביטול התורה הוא היסוד האמיתי שלה, כי כדי לבנות אמת חדשה צריך קודם להרוס מוסכמות.
זה הקו של "מדברים יהדות". סטודנטים ומרצים מהחוג למקרא ותרבות ישראל בבית ברל יושבים יחד ובוחרים דווקא במקורות המאתגרים, אלה שלא נוח לקרוא. שבירת הלוחות הופכת אצלם לשיחה על המתח שבין אידיאל מושלם למציאות אנושית מורכבת, ועל כך שמשה נאלץ לשבור את הלוחות כשראה שהעם פשוט לא מסוגל להכיל אותם.
בפרק אחר השיחה יוצאת מהטקסט הקדום אל התרבות הישראלית, ובוחנת את מותו של אתוס הצבר דרך שיר של אריק איינשטיין ויונתן גפן. הדוברים שואלים אם התקופה ההיא באמת הייתה מופתית כפי שזוכרים אותה, או שמדובר באידיאליזציה - ומזכירים שגם הדימוי החלוצי היה לא פעם מבוים, עד כדי שילוב נשים בעבודות גבריות לצורכי צילום בלבד.
מה שמייחד את הפודקאסט הוא הסירוב למסקנות נוחות. השאלות נשארות פתוחות: האם הדורות המאוחרים באמת איבדו את האמונה והמשמעות, או שפשוט החליפו בעיות בבעיות אחרות. אין כאן הטפה, יש בירור.
מי שמתעניין במקרא וביהדות אבל נרתע מגישה דוגמטית ימצא כאן בדיוק את ההפך - דיון חי, ביקורתי ונגיש, שמראה איך טקסטים בני אלפי שנים עדיין מצליחים לעורר ויכוח אמיתי.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
13-מי את כבשת הרש? בת שבע, דוד ונתן
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק 13 של 'מדברים יהדות' העוסק במשל כבשת הרש - סיפור בת שבע, דוד ונתן הנביא. למתעניינים ביהדות ובתנ"ך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
מי את כבשת הרש? סיפור בת שבע, דוד ונתן הנביא.
פרקים אחרונים
13-מי את כבשת הרש? בת שבע, דוד ונתן
19 ביולי 202018 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק 13 של 'מדברים יהדות' העוסק במשל כבשת הרש - סיפור בת שבע, דוד ונתן הנביא. למתעניינים ביהדות ובתנ"ך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק 13 של 'מדברים יהדות' העוסק במשל כבשת הרש - סיפור בת שבע, דוד ונתן הנביא. למתעניינים ביהדות ובתנ"ך.
12- שוברים את הכלים ולא משחקים! מה המשמעות העמוקה של שבירת לוחות הברית?
19 ביולי 202019 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק בסיפור שבירת לוחות הברית על ידי משה, מתוך בחירה במקורות מאתגרים ובלתי קונבנציונליים בתרבות היהודית. המשתתפים מנתחים את הפירוש המהפכני של ריש לקיש הגורס כי לעיתים ביטול התורה הוא הדרך היחידה לבסס אותה מחדש. הפרק מיועד לקהל המעוניין בדיון מעמיק, ביקורתי וחתרני על המקורות, ומציע נקודת מבט על המתח שבין אידיאולוגיה מושלמת למציאות מורכבת. זוהי הזמנה להרהר בערכן של שבירה ושל התחדשות כחלק בלתי נפרד מהמסורת שלנו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ריש לקיש טוען כי לעיתים ביטול התורה הוא היסוד האמיתי שלה, שכן נדרש להרוס מוסכמות כדי לבנות אמת חדשה.
- העובדה שגם לוחות וגם שברי לוחות מונחים יחד בארון הקודש מלמדת כי השברים והכישלונות הם חלק מהותי בזיכרון הקולקטיבי של העם.
- המציאות האנושית משנה לעיתים את האידיאולוגיה, ומשה נאלץ לשבור את הלוחות האידיאליים כשראה שהעם אינו מסוגל להכיל אותם בשיאו של חטא העגל.
- המתח שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה נובע מהצורך להתאים את האידיאל למציאות המשתנה, לעיתים דרך שבירה מכוונת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט עוסק בסיפור שבירת לוחות הברית על ידי משה, מתוך בחירה במקורות מאתגרים ובלתי קונבנציונליים בתרבות היהודית. המשתתפים מנתחים את הפירוש המהפכני של ריש לקיש הגורס כי לעיתים ביטול התורה הוא הדרך היחידה לבסס אותה מחדש. הפרק מיועד לקהל המעוניין בדיון מעמיק, ביקורתי וחתרני על המקורות, ומציע נקודת מבט על המתח שבין אידיאולוגיה מושלמת למציאות מורכבת. זוהי הזמנה להרהר בערכן של שבירה ושל התחדשות כחלק בלתי נפרד מהמסורת שלנו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ריש לקיש טוען כי לעיתים ביטול התורה הוא היסוד האמיתי שלה, שכן נדרש להרוס מוסכמות כדי לבנות אמת חדשה. · העובדה שגם לוחות וגם שברי לוחות מונחים יחד בארון הקודש מלמדת כי השברים והכישלונות הם חלק מהותי בזיכרון הקולקטיבי של העם. · המציאות האנושית משנה לעיתים את האידיאולוגיה, ומשה נאלץ לשבור את הלוחות האידיאליים כשראה שהעם אינו מסוגל להכיל אותם בשיאו של חטא העגל. · המתח שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה נובע מהצורך להתאים את האידיאל למציאות המשתנה, לעיתים דרך שבירה מכוונת.
11- לחזור לשורשים כדי להתקדם- מות הצבר
19 ביולי 202019 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במותו של אתוס הצבר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשיר של אריק איינשטיין ויונתן גפן. הדוברים בוחנים האם התקופה ההיא אכן הייתה מופתית כפי שהיא מוצגת, או שמדובר באידיאליזציה של העבר. הפרק מיועד למתעניינים בתרבות וזהות ישראלית, ומציע להקשיב כדי להבין את הפער בין תחושת המשמעות והאמונה של דור החלוצים לבין שחיקתה בדורות המאוחרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השיר "יכול להיות שזה נגמר" אינו רק נוסטלגי, אלא יצירה חתרנית שחותרת תחת עצמה ומבקרת את תיאור העבר המפואר.
- הדימוי החלוצי האידיאלי היה לעיתים קרובות מבוים ולא שיקף במדויק את המציאות, כגון בשילובן של נשים בעבודות גבריות בצרכי צילום.
- אובדן תחושת האמונה והמשמעות (ה"למה") הוא מרכיב מרכזי בהבדל בין דור החלוצים לדורות הבאים.
- הדרישה המתמדת מעצמנו להיות בהגשמה ובחיפוש אחר משמעות יוצרת עייפות נפשית, אשר עשויה להסביר את הרצון להפסיק את המרוץ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במותו של אתוס הצבר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשיר של אריק איינשטיין ויונתן גפן. הדוברים בוחנים האם התקופה ההיא אכן הייתה מופתית כפי שהיא מוצגת, או שמדובר באידיאליזציה של העבר. הפרק מיועד למתעניינים בתרבות וזהות ישראלית, ומציע להקשיב כדי להבין את הפער בין תחושת המשמעות והאמונה של דור החלוצים לבין שחיקתה בדורות המאוחרים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השיר "יכול להיות שזה נגמר" אינו רק נוסטלגי, אלא יצירה חתרנית שחותרת תחת עצמה ומבקרת את תיאור העבר המפואר. · הדימוי החלוצי האידיאלי היה לעיתים קרובות מבוים ולא שיקף במדויק את המציאות, כגון בשילובן של נשים בעבודות גבריות בצרכי צילום. · אובדן תחושת האמונה והמשמעות (ה"למה") הוא מרכיב מרכזי בהבדל בין דור החלוצים לדורות הבאים. · הדרישה המתמדת מעצמנו להיות בהגשמה ובחיפוש אחר משמעות יוצרת עייפות נפשית, אשר עשויה להסביר את הרצון להפסיק את המרוץ.
10-מאין יבוא עזרי? שיר למעלות בגוון קצת אחר
19 ביולי 202018 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג דיאלוג בין ראש החוג למקרא לבין אורחת, המנתחים את שיר למעלות מנקודת מבט חווייתית וביקורתית. הם דנים בשאלות על מהות האמונה, המעבר בין דיבור בגוף ראשון לדיבור בגוף שני במזמור, והאם הטקסט משקף הצלחה בהתגברות על מצוקה או ניסיון של הדובר לשכנע את עצמו. זהו פרק מרתק למי שמחפש מבט רענן על טקסטים מקראיים דרך משקפיים פסיכולוגיים ופילוסופיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המעבר בגוף המזמור מגוף ראשון לגוף שני מעלה את השאלה האם הדובר מבטא חוויה אישית או מנסה להטיף לעצמו ולאחרים.
- החזרה על השורש ש.מ.ר לאורך הפסוקים מתפרשת הן כמנטרה מחזקת והן כניסיון של הדובר לייצר ביטחון שאינו בהכרח קיים במציאות.
- הדיון מדגיש את הפער בין פרשנות רציונלית של טקסט לבין חוויה רגשית או מדיטטיבית של אמונה ונוכחות אלוהית.
- ישנה מחלוקת האם הדובר במזמור הוא אדם שנחלץ ממצוקתו או אדם שנמצא עדיין בלב המשבר ומחפש מילים להיאחז בהן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג דיאלוג בין ראש החוג למקרא לבין אורחת, המנתחים את שיר למעלות מנקודת מבט חווייתית וביקורתית. הם דנים בשאלות על מהות האמונה, המעבר בין דיבור בגוף ראשון לדיבור בגוף שני במזמור, והאם הטקסט משקף הצלחה בהתגברות על מצוקה או ניסיון של הדובר לשכנע את עצמו. זהו פרק מרתק למי שמחפש מבט רענן על טקסטים מקראיים דרך משקפיים פסיכולוגיים ופילוסופיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המעבר בגוף המזמור מגוף ראשון לגוף שני מעלה את השאלה האם הדובר מבטא חוויה אישית או מנסה להטיף לעצמו ולאחרים. · החזרה על השורש ש.מ.ר לאורך הפסוקים מתפרשת הן כמנטרה מחזקת והן כניסיון של הדובר לייצר ביטחון שאינו בהכרח קיים במציאות. · הדיון מדגיש את הפער בין פרשנות רציונלית של טקסט לבין חוויה רגשית או מדיטטיבית של אמונה ונוכחות אלוהית. · ישנה מחלוקת האם הדובר במזמור הוא אדם שנחלץ ממצוקתו או אדם שנמצא עדיין בלב המשבר ומחפש מילים להיאחז בהן.
תכנית 9- הקסמים של חוני
29 ביוני 202020 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק 9 (תכנית 9) של 'מדברים יהדות' העוסק בדמותו של חוני המעגל: האם היה מנהיג, למה העם פנה דווקא אליו, למה האל מקשיב לו ומדוע נטש את העם. למתעניינים ביהדות ובאגדה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע העם פנה דווקא לחוני המעגל ולמה האל נענה לתפילתו?
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק 9 (תכנית 9) של 'מדברים יהדות' העוסק בדמותו של חוני המעגל: האם היה מנהיג, למה העם פנה דווקא אליו, למה האל מקשיב לו ומדוע נטש את העם. למתעניינים ביהדות ובאגדה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מדוע העם פנה דווקא לחוני המעגל ולמה האל נענה לתפילתו?
תכנית 8 - להתרחק כדי להתקרב
27 ביוני 202020 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח סיפור על זוג מציידן שפונה לרבי שמעון בר יוחאי כדי להתגרש לאחר עשר שנים ללא ילדים. במקום לגרשם, הרב מורה להם להיפרד בשמחה, תהליך שמוביל אותם להבנה מחודשת של אהבתם ולבסוף לפריון. המשתתפים דנים בתפקיד הלחץ החברתי, חשיבות השבירה והבנייה מחדש, והכוח של שחרור מאחיזות ומציוויים כדי למצוא את הגרעין האמיתי בזוגיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לפעמים הנס או הברכה החיצונית הם למעשה ביטוי לתהליך נפשי פנימי שהגיבורים עוברים.
- הלחץ החברתי והציפיות החיצוניות יכולים ליצור מחסום רגשי וגופני המונע מזוג להגשים את רצונותיו.
- שבירת המבנה הקיים והפסקת הניסיון לעמוד בציפיות עשויות לשחרר לחצים ולאפשר לזוגיות ללבלב מחדש.
- טקסים, כמו סעודה, משמשים כלי לשבירת תודעה מוגבלת ולאפשר לרגשות חבויים לצוף ולהשתחרר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח סיפור על זוג מציידן שפונה לרבי שמעון בר יוחאי כדי להתגרש לאחר עשר שנים ללא ילדים. במקום לגרשם, הרב מורה להם להיפרד בשמחה, תהליך שמוביל אותם להבנה מחודשת של אהבתם ולבסוף לפריון. המשתתפים דנים בתפקיד הלחץ החברתי, חשיבות השבירה והבנייה מחדש, והכוח של שחרור מאחיזות ומציוויים כדי למצוא את הגרעין האמיתי בזוגיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לפעמים הנס או הברכה החיצונית הם למעשה ביטוי לתהליך נפשי פנימי שהגיבורים עוברים. · הלחץ החברתי והציפיות החיצוניות יכולים ליצור מחסום רגשי וגופני המונע מזוג להגשים את רצונותיו. · שבירת המבנה הקיים והפסקת הניסיון לעמוד בציפיות עשויות לשחרר לחצים ולאפשר לזוגיות ללבלב מחדש. · טקסים, כמו סעודה, משמשים כלי לשבירת תודעה מוגבלת ולאפשר לרגשות חבויים לצוף ולהשתחרר.
תכנית 7 - אכלת אותה
27 ביוני 202020 דק׳תכנית 6 - שלוש נשים על פרשת דרכים
27 ביוני 202016 דק׳תכנית 5 - למה לי קורונה עכשיו?
27 ביוני 202019 דק׳תכנית 4- שיימינג בעידן חז"ל
10 ביוני 202015 דק׳
