משלמים ושותקים: פרופ' איתי אטר על הזינוק במחירי המזון והשתיקה בקלפי
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 21 באוקטובר 2026 |
|---|---|
| אורך | 26 דק׳ (קצר ב-29% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | זינוק מחירי המזון והשתיקה בקלפי |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק?
מחירי המזון קפצו בסדר גודל של 20% מאז 2023, מאות שקלים לסל, בעוד יוקר המחיה בראש מה שמפריע לישראלים אך כמעט לא משנה את ההצבעה.
מחקר עקב אחרי 80 מוצרים מוכרים בכעשר עד עשרים רשתות לאורך שמונה שנים. מ-2018 עד 2022 המחירים עלו כ-3% למרות קורונה ובעיות אספקה, ומ-2023 עד 2025 יש קפיצה של כ-20%, וסופרסל מובילה בהתייקרויות. יוקר המחיה במקום הראשון או השני בסקרים אצל מצביעי קואליציה ואופוזיציה, אבל כששואלים אם זה ישפיע על הבחירה התשובה כבר חלשה יותר. רפורמות בכשרות, בביצים שנדחתה ל-2042 ובחלב הוקפאו או בוטלו, קבינט יוקר המחיה כמעט לא התכנס, והחוב בעקבות המלחמה בסדר גודל של 170 מיליארד יחייב העלאת מסים אחרי הבחירות.
בקורונה המחירים כמעט קפאו תחת לחץ ציבורי ותקשורתי, ואילו מ-2023, כשהציבור מותש ממלחמה ומהפיכה משטרית, הרשתות מעלות מחירים אף שהשקל התחזק ומחירי המזון בעולם במגמת ירידה מ-2022.
/ תובנות מרכזיות
- עלייה של כ-20% במחירי המזון בארבע השנים האחרונות שווה מאות שקלים בכל רכישה, אחרי יציבות כמעט מלאה מ-2018 עד 2022.
- יש דיסוננס: יוקר המחיה בראש הנושאים שמפריעים, כולל אצל מצביעי הקואליציה, אך פחות משפיע על למי מצביעים.
- עלו תשומות כמו חשמל, ארנונה, תחבורה, מים ומע"מ, אבל התחזקות השקל וירידת מחירי המזון בעולם היו אמורות ללחוץ מחירים מטה.
- ב-2021 סופרסל סגרה תוך שלושה ימים ערוץ אינטרנט זול לחרדים אחרי סערה בתוכנית חיסכון; היום אין שיח כזה והרווחים והמניה רצים למעלה.
- שלוש רפורמות מהממשלה הקודמת נבלמו: תחרות בכשרות, רפורמת ביצים שנדחתה ל-2042 בלחץ ח"כ מהליכוד נציג לולנים, ורפורמת חלב שבוטלה בלחץ מחלבות ורפתנים.
למה אלה שחוטפים הכי הרבה מהתייקרות המזון נשארים באותו דפוס הצבעה?
- 1לשקול יוקר מחיה ומחירי מזון בהחלטת ההצבעה, לא רק ביטחון.
- 2לדרוש מראש הממשלה ושר האוצר טיפול ממשי, לא קבינט שמתכנס פעם או פעמיים בלי החלטות.
- 3להחזיר לרפורמות בכשרות, בביצים ובחלב שמורידות עלויות במקום לדחות אותן.
- 4לשמור על עצמאות רשות התחרות במקום מאבק פוליטי על מינוי היושב ראש.
- 5להחזיר לחץ ציבורי ותקשורתי על רשתות שמעלות מחירים, כמו שהיה סביב ערוץ האינטרנט החרדי ב-2021.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
ציר זמן
- אירוע ב-2018
- אירוע ב-2021
- אירוע ב-2022
- אירוע ב-2023
- אירוע ב-2025
מתיאור הפרק
הוצאות המזון מהוות כ-18% מתקציב המשפחה הממוצעת בישראל. אף על פי שסקרים מראים שיוקר המחיה מפריע לישראלים יותר מכל נושא אחר, במבחן הקלפי - הסוגיה הזו כמעט ולא משפיעה על דפוסי ההצבעה. כיצד נוצר הדיסוננס הזה, ואיך היעדר הדיון הציבורי מאפשר לרשתות השיווק להעלות מחירים ללא חשש? בפרק זה של הפודקאסט "מדברים דמוקרטיה" מבית המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה באוניברסיטת תל אביב (במסגרת ערוץ "תל אביב 360"), מנחה הפרק ד"ר מיכאל מרו מארח את פרופ' איתי אטר - פרופסור לכלכלה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ומומחה ליוקר המחיה ולענף המזון. פרופ' אטר מציג בדיקה מקיפה של סל עם 80 מוצרי מזון בסיס
איך נוצר העמוד הזה
20 פרקים של מדברים דמוקרטיה | תל אביב 360 = 20 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.