למה לי פוליטיקה עכשיו פרק 5: ענבר הרוש גיטי ושגית פרץ דרעי | חלק ב׳
שתי נשים שאוהבות וגם מבקרות את העולם החרדי מפרקות איך נולדה החרדיות הישראלית, ולמה תפיסת ההישרדות שבבסיסה מצמצמת את היהדות עצמה.
הפרק עוסק בשאלה מהי מדינה יהודית, ונכנס אליה דרך הסוגיה החרדית. שתי המנחות, מתוך עמדה של נאמנות וגם ביקורת ('אנחנו מחזיקות'), משרטטות את ההיסטוריה של החרדיות: זו אינה בת אלפיים שנה אלא תופעה בת כ-200 שנה שנולדה באירופה כתגובה למודרניות, להשכלה ולציונות, והתעצבה מחדש בישראל דרך מכתב הסטטוס קוו, פטור הגיוס מ-1977 ועליית בגין. הן טוענות שהאידיאל של 'כולם לומדי גמרא' הפך מאליטה מצטיינת לנורמה כופה שבה מי שלא לומד נחשב נושר וכישלון, וכי מדינת ישראל עצמה הזינה ועודדה את המבנה הזה. ברובד עמוק יותר הן מתארות את התפיסה החרדית כתפיסה הישרדותית מתוך חרדה ופחד, ומציעות במקומה קריאה אופטימית יותר ביהדות. מתאים למי שמתעניין בחברה החרדית, ביחסי דת ומדינה ובשאלות זהות יהודית, ושווה האזנה בזכות השילוב של היכרות מבפנים עם ביקורת כנה.
תובנות מרכזיות
- החרדיות איננה עתיקה ובלתי משתנה אלא תופעה בת כ-200 שנה שנולדה באירופה כתגובה למודרניות ולחילון, והיא ממשיכה להגיב ולהשתנות כל הזמן (למשל הפלג הירושלמי שנולד אחרי ועדת חוק טל).
- מבנה החברה החרדית של היום אינו רק רצון פנימי של החרדים אלא תוצר של מערכת יחסים שבה מדינת ישראל הזינה ועודדה את המנהיגות החרדית בכיוון של 'כולם לומדי תורה', החל ממכתב הסטטוס קוו ופטור הגיוס מ-1977.
- האידיאל של אברך לומד גמרא הפך משפיץ של אליטה מצטיינת לנורמה כללית, כך שמי שלא משתלב בה נתפס כנושר וכישלון, תחת לחץ של סנקציות חברתיות ממשיות כמו שידוכים וקבלה לבית ספר.
- יש פער בין למדנות לבין הלכה למעשה: בחור שלמד גמרא כל חייו עשוי שלא לדעת מה ההלכה אומרת בפועל, כי לימוד הדיונים בגמרא שונה מהיותו רב פוסק.
- התפיסה החרדית מתוארת כתפיסה הישרדותית הנובעת מחרדה ('חרדים לדבר השם') ומדמות אלוהית של שכר ועונש, ולעומתה מוצעת קריאה ב'משנה במסכת סוטה' המציגה את היהדות כפרדס של הזדמנויות לעשות טוב ולא כמסלול מכשולים.
מה היה קורה אם מייסדי העולם החרדי באמת התכוונו שכל הצעירים יהיו אברכים לכל חייהם, או שלפנינו 'מגה הצלחה אידיאולוגית' שהפכה אליטה לומדת לנורמה של הכלל?