פרק 8: ראשית הרדיו
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 11 במרץ 2025 |
|---|---|
| אורך | 18 דק׳ (קצר ב-25% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | ההיסטוריה של המבטא העברי ברדיו |
| אורחים | ירון לונדון, רבקה מיכאלי, גאולה כהן, נתן אפרתי, סבדר כהן |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם ירון לונדון?
הפרק חושף כיצד המבטא העברי התקני ברדיו הישראלי לא היה טבעי, אלא תוצר של מדיניות מכוונת וכפויה שנועדה לחנך את הציבור ולעצב זהות לאומית אחידה.
הפרק צולל להיסטוריה של המבטא העברי בקול ישראל, החל מימי המנדט הבריטי. הוא בוחן כיצד נבחר המבטא ה"ספרדי" המהוקצע (עם חי"ת, עי"ן ורי"ש מתגלגלת) כסטנדרט מחייב לקריינים ושדרנים, בהשראת הרדיו הממלכתי של ה-BBC. הפרק דן במעורבותם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית בקביעת נורמות השידור, ובמתח שנוצר בין השפה ה"תקנית" לבין העברית המדוברת והמגוונת של הציבור.
/ תובנות מרכזיות
- המבטא ה'רשמי' של הרדיו הישראלי, ובפרט הדרישה להגיית רי"ש מתגלגלת, חי"ת ועי"ן, היה דרישה מכוונת ולא התפתחות טבעית.
- ההשראה למבטא הרדיופוני האחיד והמחייב הגיעה ישירות מהמודל של ה-BBC הבריטי, ששידר באנגלית "מלכותית" ומוקפדת.
- ועד הלשון, ובהמשך האקדמיה ללשון, ראה ברדיו כלי רב עוצמה להנחלת השפה העברית התקנית בקרב הציבור ופעל באופן אקטיבי לפקח על לשון השידור.
- שדרנים ותיקים כמו ירון לונדון פיתחו מנגנון פנימי של 'מעבר' למבטא הרדיופוני באופן אוטומטי בעת שידור, מה שמדגיש את ההבחנה בין שפת היום-יום לשפת השידור.
- הייתה קיימת תפיסה לפיה הרדיו הוא כלי חינוכי, ולכן מי שדובר בו חייב לדבר עברית 'נכונה' ללא שגיאות, והיו אף תלונות ציבוריות נגד קריינים שחרגו מהכללים.
ירון לונדון תוהה האם קביעת המבטא האחיד על ידי ועד הלשון לא הייתה 'חוצפה ממדרגה ראשונה', שהתעלמה ממגוון המבטאים והתרבויות והכניסה את כולם ל'סד אחד' בשם גיבוש הזהות הלאומית.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק צולל להיסטוריה של המבטא העברי בקול ישראל, החל מימי המנדט הבריטי. הוא בוחן כיצד נבחר המבטא ה"ספרדי" המהוקצע (עם חי"ת, עי"ן ורי"ש מתגלגלת) כסטנדרט מחייב לקריינים ושדרנים, בהשראת הרדיו הממלכתי של ה-BBC. הפרק דן במעורבותם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית בקביעת נורמות השידור, ובמתח שנוצר בין השפה ה"תקנית" לבין העברית המדוברת והמגוונת של הציבור.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- המבטא ה'רשמי' של הרדיו הישראלי, ובפרט הדרישה להגיית רי"ש מתגלגלת, חי"ת ועי"ן, היה דרישה מכוונת ולא התפתחות טבעית. · ההשראה למבטא הרדיופוני האחיד והמחייב הגיעה ישירות מהמודל של ה-BBC הבריטי, ששידר באנגלית "מלכותית" ומוקפדת. · ועד הלשון, ובהמשך האקדמיה ללשון, ראה ברדיו כלי רב עוצמה להנחלת השפה העברית התקנית בקרב הציבור ופעל באופן אקטיבי לפקח על לשון השידור. · שדרנים ותיקים כמו ירון לונדון פיתחו מנגנון פנימי של 'מעבר' למבטא הרדיופוני באופן אוטומטי בעת שידור, מה שמדגיש את ההבחנה בין שפת היום-יום לשפת השידור. · הייתה קיימת תפיסה לפיה הרדיו הוא כלי חינוכי, ולכן מי שדובר בו חייב לדבר עברית 'נכונה' ללא שגיאות, והיו אף תלונות ציבוריות נגד קריינים שחרגו מהכללים.
מתיאור הפרק
הצצה אל השידור הראשון של הרדיו בעברית בראשית המאה העשרים ומסע אל שידורי ההמשך במתח המתמשך בין שפת הדיבור ושפת הקריין, המעורבות וההתערבות של ועד הלשון ואחר כך האקדמיה ללשון העברית בלשון השידור וההחלטה על המבטא המופתי של הקריין. על מקומו של הרדיו בהנחלת המבטא העברי בראשית המאה העשרים. בהשתתפות רבקה מיכאלי, דרור קרן, ראומה אלדר ז"ל, גאולה כהן ז"ל ועוד. ההסכת הופק בשיתוף מועצת הפיס לתרבות לאומנות. See omnystudio.com/listener for privacy information.