מסיבת המכסים של ארצות הברית [כשבגרוש היה חור]

איך מכס אחד מ-1890 שהפיל חבר קונגרס אמריקאי הוביל בסופו של דבר עד למצתים היפניים בישראל של אפרים קישון.

המנחה עניב מנוס מספר את ההיסטוריה של המכסים בארצות הברית מנקודת המבט הכלכלית, על בסיס תחקיר וכתבה של עידן נרץ, עיתונאי דאטה ואנרגיה בגלובס. הפרק עוקב אחרי שלוש תחנות מרכזיות: מכסי מקינלי מ-1890 שהקפיצו מחירים והפילו את מקינלי מהקונגרס בבחירות 1892, חוק סמוט-הולי הגורף של 1930 שהחמיר את השפל הגדול, ומהפך 180 המעלות אחרי מלחמת העולם השנייה לכיוון סחר חופשי דרך ה-GATT ולימים ה-WTO. בחלקו האחרון הפרק נוחת בישראל, מתאר את הורדת המכסים מסוף שנות ה-60, מצטט בהרחבה את 'חד גדיה' של אפרים קישון על מפעל המצתים הגלילי, ומגיע עד הסכם הסחר החופשי עם ארצות הברית מ-1985 ותוכנית הייצוב. מתאים למי שאוהב היסטוריה כלכלית מונגשת, סיפורית ועם זווית ישראלית.

תובנות מרכזיות

• מכס לא נועד תמיד להכניס כסף: מקינלי הטיל מכס של כ-50% בממוצע (ועד כ-70% על פח) דווקא בתקופת עודף תקציבי, כדי להגן על תעשיות ספציפיות ולא כדי לממן את המדינה.
• כלכלנים מודרניים מצאו שהרווח של תעשיית הפח מהמכסים היה זעום לעומת עליית המחירים שספג כלל הציבור האמריקאי - מקרה קלאסי של עלות מפוזרת מול תועלת מרוכזת.
• פוליטיקאים נמשכים למכסים בגלל 'אשליית השליטה' - התחושה שהם מכוונים את הכלכלה בידיהם - ובגלל הכוח האישי שזה מקנה כשמדינות ולוביסטים עומדים בתור לבקש הקלות.
• חוק סמוט-הולי של 1930 הטיל מכסים על כ-20 אלף מוצרים, אך כשהיבוא צנח גם היצוא צנח - פחות דולרים בעולם פירושם פחות יכולת של אחרים לקנות אמריקאי - וזה האריך את השפל הגדול.
• הסחר החופשי המערבי אחרי מלחמת העולם השנייה נולד 'במקרה': ארצות הברית הורידה מכסים חד-צדדית כדי לחזק את הגוש שלה מול הקומוניזם, בלי כוונה מקורית שהיא עצמה תרוויח מכך.