סיון פולק ואלי רוזן | ״הר העצה הרעה״ של עמוס עוז
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 11 בפברואר 2025 |
|---|---|
| אורך | 49 דק׳ (קצר ב-21% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | ניתוח ספרותי של הר העצה הרעה |
| אורחים | אלמוג, נועם לוי |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם אלמוג?
שיחה ספרותית מעמיקה על הנובלה של עמוס עוז הר העצה הרעה דרך פריזמה של געגועים, משפחתיות ומציאות ישראלית בתקופת המנדט.
הפרק מציג ניתוח ספרותי של היצירה הר העצה הרעה מאת עמוס עוז, תוך הקשרים לתקופת המנדט הבריטי בירושלים של שנת 1946. המנחה סיוון פולק והאורח אלי רוזן בוחנים את תחושת הגעגועים המאפיינת את הדמויות ואת זיקת היצירה לביוגרפיה של הסופר. השיחה מתאימה לחובבי ספרות, סטודנטים למדעי הרוח ומי שמחפש מבט רענן על יצירות קלאסיות ישראליות. המאזינים יקבלו תובנות על הדינמיקה המשפחתית והלאומית כפי שהיא משתקפת בכתיבתו של עוז.
/ תובנות מרכזיות
- תחושת הגעגועים בסיפור נובעת מפער בין חלומות ציוניים אידיאליסטיים לבין מציאות של פשרות אפורות.
- השימוש במושג שקט בשיריה של יונה וולך מהדהד את חוסר השקט הנפשי והלאומי המלווה את הסיפור.
- הנובלה מתפקדת כהשתקפות ביוגרפית של עמוס עוז, כשהבית המשפחתי מתואר כמקום של אכזבות.
- ישנו קשר הדוק בין ייצוגי המיניות לבין הייצוגים הציוניים בסיפור, שניהם מביעים את חוסר היכולת להגיע למימוש מלא.
למה ירושלים כל כך מתגעגעת, או למה המספר כל כך מתגעגע, והאם בכלל תפסו אותי איזה שהם געגועים בסיפור הזה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק מציג ניתוח ספרותי של היצירה הר העצה הרעה מאת עמוס עוז, תוך הקשרים לתקופת המנדט הבריטי בירושלים של שנת 1946. המנחה סיוון פולק והאורח אלי רוזן בוחנים את תחושת הגעגועים המאפיינת את הדמויות ואת זיקת היצירה לביוגרפיה של הסופר. השיחה מתאימה לחובבי ספרות, סטודנטים למדעי הרוח ומי שמחפש מבט רענן על יצירות קלאסיות ישראליות. המאזינים יקבלו תובנות על הדינמיקה המשפחתית והלאומית כפי שהיא משתקפת בכתיבתו של עוז.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- תחושת הגעגועים בסיפור נובעת מפער בין חלומות ציוניים אידיאליסטיים לבין מציאות של פשרות אפורות. · השימוש במושג שקט בשיריה של יונה וולך מהדהד את חוסר השקט הנפשי והלאומי המלווה את הסיפור. · הנובלה מתפקדת כהשתקפות ביוגרפית של עמוס עוז, כשהבית המשפחתי מתואר כמקום של אכזבות. · ישנו קשר הדוק בין ייצוגי המיניות לבין הייצוגים הציוניים בסיפור, שניהם מביעים את חוסר היכולת להגיע למימוש מלא.
מתיאור הפרק
״הרהעצה הרעה״ הופיע לראשונה בשנת 1976 ונחשב לאחד משיאי הקלאסיקה העברית החדשה. דרך סיפורו המדהים של עמוס עוז נדברעל תחושת געגועים עזה, געגועים לארץ מולדת אהובה, געגועים לשחרור לאומי מעולהשליטים הבריטיים, וגעגועים בעלי גוון אישי לדברים שאינם עתידיים להתגשם. געגועיםאלה הם הכוח המניע את גיבורי הסיפור, הם המפעילים את הדמיון ומכוונים את הבחירותשלהם. כיצד ארוס ואידיאולוגיה ציונית קשורים זה בזה? כיצד כותב עמוס עוז אונסוטראומה של נער צעיר? ועל הקשר של הסיפור האישי של עמוס עוז ואימו שהתאבדה כשהיהרק בן 12 לסוף שהוא כותב להלל בן ה12 ולאמא שלו. שיחה על מרחבי הזמן, המשפחה, עלגעגועים למשהו שכבר לא יחזור ולמה