כינוס קודקודים | האומץ ללמוד מטעויות ככלי פיקודי

מגד מילואים מספר איך הוא בחר לדבר עם החיילים על הטעויות שלו עצמו ולא של החטיבה - וכך הפך אובדן וכישלון למנוף ללמידה ולמנהיגות.

בפרק של פודקאסט 'כינוס קודקודים' (מבית פק"ל), עם אריאל בנגד ואברהם אייזר, מתארח לוטם פרח, מגד מילואים בגדוד חלמיש שהוביל את הגדוד דרך שלושה סבבי לחימה במלחמה. הפרק מוקדש לנושא שממעטים לעסוק בו - למידה אמיתית מטעויות, ולא רק אמירה שלומדים מהן. פרח פורש את הביוגרפיה הפיקודית שלו ואת מסלול הגדוד מהפיגוע ב-22 ועד הקרבות בעזה, ומגיע לאירוע מכונן שבו נהרגו מ"פ ונהג בגדוד במארב חמאס. הפרק מיועד למפקדים, מגדים וממ"פים, והערך שבו הוא תפיסת מנהיגות מעשית של מוקד שליטה פנימי - להסתכל פנימה על מה אני יכול לתקן במקום להאשים את החטיבה והדרג שמעל.

תובנות מרכזיות

• DNA פיקודי של 'מה חסר' ו'במה אנחנו לא מספיק טובים' יוצר מצוינות, אבל גם חיכוך - אנשים רוצים להיות חלק מארגון מצליח, ולא רק לשמוע ביקורת מתמדת.
• כשירות ומוכנות הן נתונים אובייקטיביים (ציוד ואימון), לא תחושה שמספרים על עצמך; הצבא 'הפך אותן לתחושה' וזו טעות.
• לפי המגד, כשירות וציוד הם רק 30 אחוז מההצלחה בקרב - 70 אחוז הם פסיכולוגיה, אנשים, מנהיגות ומפקדים, במיוחד כשקשה וכשנפגעים חברים.
• ההבדל בין יחידה שעוצרת ליחידה שממשיכה קדימה אחרי פגיעה הוא המפקדים; מפקדים איכותיים 'מחפים' על כשלי תכנון ומאפשרים להמשיך.
• אחרי נפילת המ"פ והנהג, המגד בחר לדבר עם הפלוגות רק על הטעויות שלו עצמו ('עזבו את החטיבה') - כי על מה שמעליו אי אפשר להשפיע, אבל על הטעות האישית כן, וזה הופך את האירוע ללמידה לפעם הבאה.